'המקעקע מאושוויץ', הוא סיפור הישרדותו של לאלי סוקולוב במחנה
ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. לאלי נולד בשם לודוויג אייזנברג שבסלובקיה. באפריל 1942, כשהגרמנים
דרשו שכל משפחה יהודית בסלובקיה תשלח גבר אחד התנדב לאלי ללכת במקום אחיו שהיה כבר
נשוי ואב לילדים, וזה כדי להבטיח את המשך חיי השגרה של המשפחה. לאחר שהגיע להתנדב
הוא נכלא בקרונות הבקר ונלקח לאושוויץ אליה הגיע ב-23 באפריל 1942.
לאחר מפגש מקרי עם
המקעקע הראשי של המחנה, נהפך לאלי לעוזרו ובהמשך גם למקעקע הראשי. כמקעקע הראשי
היו לו תנאים טובים יותר. יותר אוכל, חדר משלו וחופש תנועה בתוך המחנה. לאלי מנצל את
חופש התנועה שהיה לו והוא עוזר לאסירים אחרים על ידי חלוקת המזון שקיבל אישית
מתוקף תפקידו והן במזון שקיבל מפועלים פולניים המגיעים לעבוד במחנה. הוא משמש
כמתווך, ו"קונה" את המזון שהפולנים מגניבים למחנה באמצעות זהב, יהלומים
וכסף אותם קיבל מבחורות שעבדו בביתן "קנדה".
לאלי נאלץ לקעקע את
האנשים שהגיעו למחנה, גברים, נשים, זקנים ולעיתים אף ילדים. באחד מהימים, במהלך
קיעקוע, הוא פוגש בגיטה וסיפור אהבה פורח בניהם. סיפור האהבה הזה הוא אשר מחזיק את
שניהם בתקווה לחיים חופשיים יחד אחרי המלחמה. לקראת פינוי המחנה הם נאלצים להיפרד
אבל מוצאים אחד את השני לאחר המלחמה.
לאלי מספר בספר על
האימה ממנגלה, על היחס לצוענים ולאסירים, על הפחד מההתעללות של הקצינים, הרעב,
המחלות והמוות הנוכח כל הזמן. אמנם קיימת היצמדות לאירועים ולדמויות אבל כל זה
בשפה מאוד מרוככת ועדינה, כנראה כדי לא ליצור מועקה בקרב הנוער שאמור לקרוא את
הספר. ולמרות זאת הספר מרתק ומעניק עוד זווית ראייה על חיי האימה היום יומיים ועל אירועים
במחנה הריכוז.
מומלץ.
הספר ניתן לקריאה באפליקציה דיגיטלית של הוצאת
שוקן.
המקעקע מאושוויץ, מאת: הת'ר מוריס
The Tatooist of Aushwitz / Heather Morris
מאנגלית: דקלה פרידמן
הוצאת: הוצאת שוקן
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 256
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה