"הסיפור שלפניכם מתרחש לא פה, לא בארצנו. מדובר בתופעות שלא קשורות אלינו בשום צורה. אין אצלנו אימהות חד-הוריות מורים בורים וילדים מורדים אין קיצונים, אין גזענים ואין קדושים מעונים תודה לאל".
ההצגה "קדוש מעונה", מתחילה עם המילים הללו. לכאורה, סיפור העלילה אינו מתרחש בארצנו אז אנחנו יכולים לנשום עמוק ולרווחה, להתרווח בכסא ולהנות מההצגה. אז זהו, שלא. ולאט לאט כשצוללים לעומק ההצגה מתברר לנו שבעצם העמידו לפנינו מראה וגם אנחנו נגועים באותם תופעות וגם החברה שלנו סובלת מכל מיני סוגים של קיצוניות, והדברים בעצם נאמרו באירוניה וציניות.
צילום: רדי רובינשטיין
בנימין הוא נער נוצרי, כריזמטי ומרדן. אשר בשל חוסר הכוונה מחפש תשובות לשאלותיו בדת ובכתובים. הוא חושב שהוא מצא את התשובות חוזר בתשובה מתקרב לכנסייה נסחף מקצין ומתחיל לאבד את הגבולות. הוא מעוות את הנעשה בסביבתו גורר אחריו את הסובבים אותו וגורם תגובות קשות בסביבתו עד לפעמים מצבי חוסר אונים ואפילו פגיעות גופניות בשם הדת.
צילום: רדי רובינשטיין
בתפקיד הראשי של בנימין משחק דניאל דמידוב, כשלצדו על הבמה גם הוריו ישראל (סשה) וסבטלנה דמידוב – שני דורות בהצגה אחת. המחשבה הראשונה שעלתה בראשי בהתחלה, כיצד יתמודד דניאל דמידוב עם התפקיד כשלצידו כמו צל ענק מאחוריו, הוריו השחקנים הוותיקים והמוכרים. אבל הוא עשה זאת ובגדול. הוריו, הם אלו שנשארו בצל ודניאל דמידוב גונב את ההצגה. נראה לי שהתגלה כאן כשרון גדול וטוב יעשו גשר שימשיכו ויטפחו את דור השחקנים הבא שניצנים מבטיחים שלו ראינו בהצגה (דניאל דמידוב, הלל קפון, רות רסיוק ועוד).
צילום: רדי רובינשטיין
בתיאטרון גשר, אי אפשר שלא לגעת גם בתפאורה, או יותר נכון במיעוטה. המינימליזם בתפארתו. קומץ ספסלים אשר משנה את מיקומו על הבמה ומהווה את רובה של התפאורה. הספסלים משנים את ייעודם והופכים את הבמה לבריכת שחיה, למיטה ועד לצלב. חוויה.
צילום: רדי רובינשטיין
מתוך דברי הבמאית: "החברה שלנו סובלת מקיצוניות על שלל פניה וביטוייה לא פחות מאשר לפני אלפיים או שלושת אלפים שנה. אבל כיום, לעומת המאות הקודמות מוטל על החברה להתנגד לקיצוניות. מטרתנו כאנשים בוגרים, הורים מורים מובילי דעות אנשים ומחנכים לבדוק כיצד מזדחלת קיצוניות ללבבות הנוער שלנו ומסכנת אותם ואותנו. כשמבינים בדיעבד – זה מאוחר מידי, ואסור לנו לאחר."
ההצגה מיוחדת וקשה המנסה להעביר ביקורת חברתית ומעמידה מראה מול הצופה, מול החיים העכשוויים שלנו ומנסה לפקוח לצופה את העיניים לסביבתו. מה שמתגלה לא כל כך נעים אבל משהו צריך להיעשות לפני שיהיה מאוחר מידי.
אל תפספסו !!!
משתתפים: דניאל דמידוב (בנימין תלמיד), נטע שפיגלמן (גברת רוט המורה למדעים), נטשה מנור (מנהלת בית הספר), ישראל (סשה) דמידוב (המורה לדת), סבטלנה דמידוב (אמא של בנימין), יובל ינאי (המורה להתעמלות), רות רסיוק (חברה לכיתה), הלל קפון (חברו של בנימין)
מחזאי: מריוס פון מיינבורג
נוסח עברי: רועי חן
בימוי: לנה קריינדלין
תפאורה: מיכאל קרמנקו
תלבושות: לובה מינגזיטינובה
תאורה: איגור קפוסטין
סאונד ועריכה מוסיקלית: מיכאל וייסבורד
עוזר במאי לשפה ודיבור: יוני לוקאס
עוזרת במאי: שני מיל-מן
צילום: רדי רובינשטיין
