צילום: יעל אילן
המחזה "האיש שחשב שאשתו היא כובע" מבוסס על ספר באותו השם שיצא בשנות השמונים אותו כתב חוקר מוח, ניאורולוג ששמו אוליבר סאקס, ושם הוא מספר על מקרים אמיתיים של פציינטים שלו שהגיעו אליו עם כל מיני מוזרויות ולקויות במוח, במערכת העצבים, בחשיבה, בזיכרון, בראיית העולם, ואותם הוא בדק.
צילום: יעל אילן
המחזה מתאר סוגים שונים של בעיות או יותר נכון מקרים, לכל בעיה/מקרה יש שם, כל בעיה/מקרה היא סיפור קצר בפני עצמו. כל מקרה כזה אורכו דקות מספר אבל כל מקרה הוא עולם שלם בפני עצמו. חלק מהמקרים מוכרים לקהל כמו טורט או אוטיזם וחלק מהמקרים הם שמות שזו לי הפעם הראשונה להיתקל בהם. על הבמה 4 שחקנים המחליפים תפקידים בניהם. פעם השחקן אחד מגלם את "החולה" הלוקה בבעיה מסוימת ושחקן אחר את הרופא או המטפל, ובמקרה אחר יהיה היפוך תפקידים והשחקן ששיחק את "החולה" ישחק את המטפל והמטפל ממקרה אחר יגלם הפעם את "החולה".
צילום: יעל אילן
צילום: יעל אילן
החלפת התפקידים הזו לאורך ההצגה מרתקת את הצופה ליכולות המדהימות של השחקנים הן בגדולתם והן וכוחם הנפשי לעבור מדמות סמכותית, הגיונית וחומלת לדמות בעיתית ומכמירת לב בשל בעייתה וחוסר ההבנה של הפציינט בחומרת הבעיה.
ההצגה מאתגרת, מחשבתית ונפשית. היא גם מציבה בפני כצופה בעיה, איך אני יכולה להגיב למקרה? לצחוק (כי היו קטעים שהיו מצחיקים)? הרי זה ללעוג לחלש ממך. לא להגיב? אז שלא יחשבו שאינני מעריכה את ההצגה?
כל מה שנשאר זה לחמול ולנסות להבין שאין פתרון קל ושהמוח הוא מבוך אחד גדול ללא פתרון ברור. למחות כפיים למשחק הנהדר והמרתק ולומר כל הכבוד לתיאטרון החאן על האומץ להרים מחזה כזה העוסק בנושא רגיש כזה, נושא המוצנע אשר בדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו.
תודה לתיאטרון החאן על החוויה.
צילום: יעל אילן
תקציר ההצגה מתוך אתר החאן:
בהשראת ספרו של הנוירולוג הנודע אוליבר סאקס, יצר הבמאי פיטר ברוק “מחקר תיאטרלי”, הכולל סדרה של מפגשים בין רופאים ומטופלים. כל תמונה מפגישה אותנו עם מקרה נוירולוגי משונה ומציבה אותנו מול תופעות מדהימות ומתעתעות, שעשויות להתחולל במוח האנושי שלנו, כמו: אוטיזם, טורט ועוד.
בין המקרים הללו: האיש שרואה רק חצי ממה שמולו ולכן מגלח רק צד אחד של לחיו, האיש שאינו מצליח לדבר בשפת אמו והאיש שחשב שאשתו היא כובע.
מחזה מאת פיטר ברוק ומארי-הלן אסטיין
נוסח עברי: דורי פרנס
בימוי: ג’יטה מונטה
תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב
תאורה: רוני כהן
מוסיקה: יבגני לויטאס
וידאו ארט: גיא רומם studio insight
קרדיט צילום: יעל אילן
משתתפים: דודו בן זאב, יואב היימן, שחר נץ, איתי שור
