לא אימא שלי - תומס ה' אוגדן

'לא אימא שלי' הוא ספר מטלטל ומרתק המספר את קורותיה של משפחה לא מתפקדת. אירועים שאירעו, החלטות שהוחלו בשלב מוקדם בחייהם של הילדים, וסודות שהתגלו מעצבים את חייהם של הילדים ולא בטוח שלטובה.

משפחת קין, מורכבת מ-2 בוגרים, האם רוז ואחותה מרגרט (האב נהרג בתאונת דרכים), ו-3 ילדים. ארין, דמיאן וקתרין הבת הצעירה. הסיפור מתחיל עם נפילתה של האחות בת ה-13 במדרגות הבית כשבני הבית צופים בה חסרי אונים. קתרין סובלת מזעזוע מוח קשה ועוברת סדרת ניתוחים בראשה בשל דימומים. אירוע זה הוא רק אחד מסדרת אירועים שמתרחשים בחייה של המשפחה ומעצבים את עתידה.

הסופר פורש את חייה של המשפחה אחורה וקדימה בזמן, מילדותן של האחיות, לשנות נישואיהם הראשונות של רוז ובעלה, ללידתם של הילדים, להתמודדות עם מות האב עד החלטות הרות גורל בנוגע לבן האמצעי דמיאן, בין שתי האחיות, המשפיעות וצולקות לטווח ארוך של שנים את נפשו הרכה של הילד ועל אחיו, ועד הקשרים בן האחים לאורך השנים מילדות ועד בגרות. חייהם מובאים בפני הקורא ולא בסדר כרונולוגי. הם שופכים אור על התנהלותה של המשפחה ועל הסיבות להיותה לא מתפקדת.

הספר נכתב בידי פסיכואנליטיקאי, אותו קראתי לראשונה בספרו הקודם שתורגם "הפרטים שהושמטו". ספר שהשאיר הרבה מחשבות ומועקה אבל נכנס לנבכי נשמתם של הדמויות. גם בספר הזה המשיך הסופר לחדור לנשמות, לרגשות ולהתנהגויות של הדמויות בספר מבלי לעגל פינות או לרחם על הקורא. ולמרות זאת גרם לי הספר לרצות לחבק, ולנחם, גם אם לא תמיד להסכים עם ההחלטות הפגומות שלקחו הדמויות במהלך התבגרותם.

הספר עצוב, כואב, מטלטל ולא מעניק נחמה, ועם זאת מומלץ בחום.

ספר ניתן לקריאה באמצעות אתר עברית.

לא אימא שלי, מאת: תומס ה' אוגדן

The hands of gravity and chance / Thomas H. Ogdan

מאנגלית: יואב כ"ץ

הוצאת: עם עובד

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 318

אלימיאו – יהונתן גפן

בכפר אחד חי לו בבדידות אדם בשם אליהו. למרות שניסה להתחבר לאנשים ולהציע מפרי גינתו, בסופו של דבר כולם הלכו והוא נשאר לו לבדו.

יום אחד מגיע לחצרו חתול ג'ינגי. לאחר שהאכיל אותו החלו להגיע חתולים רבים נוספים, ואפילו חתול גדול הנראה כמו מנהיג החבורה. אליהו מעניק לחתולים שמות, נקשר אליהם, והם לאט לאט ממלאים ומעשירים את ימיו וביתו ומפיגים את בדידותו.

החתולים גורמים לאליהו להשתנות, פיזית וגם נפשית. איך פיזית? אתם מוזמנים לקרוא ולגלות.

הספר קסם לי ורציתי להכירו לנכדי. אמנם הספר לא כל כך התאים לגילו (2.5 שנים) ונראה לי שהוא יתאים יותר לבני 3 ומעלה, אבל אהבתו לחתולים גרמה לו להיות מרותק לספר. והאיורים המקסימים והמרהיבים מלאי ההומור שבו את לב שנינו ותרמו להתלהבותנו מהספר.

נראה לי שהספר ידבר הן למבוגרים המקריאים והם לילדים המקשיבים. אבל לכל שכבת גיל הוא ידבר בצורה אחרת. אל המבוגרים ידברו הבדידות והעצב של הזקנה ואילו אל הילדים תדבר האהבה לחתולים.

מומלץ.

אלימיאו, מאת: יהונתן גפן

מאייר: אילנה זפרן

הוצאת: כנרת, זמורה-ביתן

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 56

מותו של אהרון אלקלעי – עידית אלנתן

'מותו של אהרון אלקלעי' מתחיל כשמו של הספר, במותו של אהרון אלקלעי.

ספר זה עוקב אחר קורותיה של משפחה בולגרית יפואית, שבה דמות האב היא דומיננטית והשפיעה רבות בן אם לטובה ובעיקר לרעה על חיי ילדיה.

הספר מסופר במספר קולות, קולותיהם של כל אחד משלושת ילדיו ומתאר את יחסיהם עם האב והשפעתו על מהלך חייהם.

דניאלה, הבת האמצעית, בחורה יצרית, סוערת ולא מחשבנת לאיש. אביה נהג בה ביד קשה ואהבה רבה לא הייתה שם. כחלק מניסיון למרוד היא נישאת לבחור ערבי המעריץ אותה אבל גם שם חייה וחיי ילדיה לא פשוטים ואביה מנתק את הקשר איתה.

עופר, הבן הבכור, היה גם הוא אכזבה לאביו. הוא עצלן ולא יוצלח. הוא בורח מאביו המלא ביקורת כלפיו, להודו ושם נופל לסמים ומאבד שפיות. לאחר שהוא מוחזר לארץ הוא עובר לחיות עם אישה מבוגרת ממנו ומתחיל ל"התחזק".

סנהדרין, הבת הקטנה, המוצלחת, בבת עיניו של אביה, "זוכה" בכל אהבתו והערצתו של אביה ובה כל תקוותיו. היא שירתה בצבא, למדה באוניברסיטה ומפרסמת טור קבוע בעיתון פופולרי בשיתוף ובעזרתו של אביה.

שלושת ילדיו שונים ומנותקים אחד מהשני. אבל דמותו של האב דומיננטית בחיי כל אחד מילדיו. מותו משחרר אותם מכבליו ומשפיעה על כל אחד מהם בדרך אחרת.

על הרקע של יפו, העיר המכילה עירוב, יהודים ערבים, עניים ומתעשרים, מובאים כאן סיפורי חיים, לא קלים וללא הנחות, של מספר אנשים. הסיפורים לא קלים ועדיין הספר הוא מסוג הספרים הזה שאני לא רוצה שייגמר, הכתיבה נהדרת מלאת הומור, מושכת ומעניינת, השפה והמשחקים בה, הסיפור... הכול תענוג גדול.

אבל כל דבר טוב סופו להיגמר. מקווה שהסופרת לא תיעלם לה לזמן רב כמו הזמן שלקח לה מאז שספרה הקודם יצא לאור (ב-2011), ונשמע ממנה במהרה.

מותו של אהרון אלקלעי, מאת: עידית אלנתן

הוצאת: זמורה-ביתן

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 272

הצגה – “הפרקליט” – תיאטרון החאן

צילום: ז'ראר אלון

'הפרקליט' שואב השראה מסיפור קצר של קפקא, “הפרקליט החדש”.

באחד מהלילות, מגיעה דמות מסתורית לפונדק. הוא מציג את עצמו בשם בּוּקֶפַאלוּס, ושהוא פרקליט במשרד המשפטים המחפש מקום ללון בו. לאחר היסוסים מסכימה בעלת הפונדק לארחו. כשאחד מאורחי המלון, היסטוריון בעברו, שומע את שם האורח החדש הוא מציין כי בוקפאלוס הוא שמו של סוס הפרא המיתולוגי של אלכסנדר מוקדון. אז מיהו בעצם בוקפאלוס? סוס? איש חוק?

צילום: ז'ראר אלון

בואו של בוקפאלוס לפונדק, ומנהגיו השונים משפיעים בדרך זו או אחרת על החיים והמתארחים בפונדק. בן עם לרעה או לטובה. מסוס פרא רצחני הוא נהפך לדמות שומרת חוק ונצמדת אליו.

מלחמה שפורצת, הופכת את עולמם של כולם ומאלצת את האנשים לבחור בן חוק לצדק.

 צילום: ז'ראר אלון

ההצגה מעלה בצופה שאלות רבות שלא על כולם היא מביאה פתרונות. היכן עובר הקו בן חוק לצדק? מתי ואם בכלל מותר או אפשר "לכופף" את החוק? ואיפה הצדק והאנושיות בכל העניין?

התפאורה מרהיבה ומדכאת בו זמנית ותורמת רבות לאווירת ההצגה.

המחזה ייחודי וגאוני.

השחקנים נהדרים ומרשימים במשחקם. אציין את דודו בן זאב, המשחק את בוקפאלוס. הוא מנצל לטובה את ממדיו הפיזיים של גובה ונוכחות ומוסיף אליה ביטויי כוח, אצילות ומסתוריות והסך הכול הופך לדמות מרשימה ומרהיבה.

איתי שור, המשחק מספר דמויות אבל, בעיני, בלט באחד מהם, בתפקידו כטבח, החייל הפשוט שצריך למלא את בטנם של החיילים ומצד שני לנהוג בצורה אנושית. עם כל הטרגיות שבעניין עדיין מוצא לו את הדרך להכניס קצת בת צחוק.

ועוד דמות מיוחדת המשוחקת על ידי כרמית מסילתי קפלן, בעלת הפונדק. אישה קשת יום, הנלחמת לשרוד, אשר עוצמותיה מתגלות לאט לאט.

 צילום: ז'ראר אלון

הצגה מרהיבה, מיוחדת ומרשימה התווספה לה לרפרטואר העשיר והמיוחד של תיאטרון החאן שלא מפסיק להפתיע בגיוון הצגותיו. מקומדיה לדרמה, מקלאסיקות ועד עתידני. תענוג.

תודה לתיאטרון החאן על החוויה וההנאה הרבה בצפייה בהצגה.

תקציר ההצגה מתוך אתר תיאטרון החאן:

באישון לילה מגלים דיירי פונדק “האביר החצוי” שסוס-עורך-דין מגיע להשתכן בפונדק. הדיירים חושדים בזר המסתורי, והוא מעורר בהם סקרנות ופחדים ישנים. למרות התנגדויות וחשדות בנוגע לזהותו ה”סוסית”, לוקח על עצמו בּוּקֶפַאלוּס להגן על מערכת החוק והמשפט האנושית.

מלחמה שפורצת לפתע, טורפת את הקלפים ומאלצת אותו לבחור בין החוק לבין הצדק.

זהו מחזה על הדרמה בין האנושי לפראי, בין התועלת האישית לבין החוק ובין הפרט לכלל – זהו מחזה על האדם.

המחזה שואב השראה מסיפור קצר של קפקא, “הפרקליט החדש”.

"הפרקליט" מאת: תיאטרון החאן

משתתפים:  אריה צ’רנר, נטלי אליעזרוב , דודו בן זאב, כרמית מסילתי קפלן , יוסי עיני יובל אורון, שמעון מימרן, איתי שור והילדים אמיתי זיו/ גלעד לדרמן.

מחזה ובימוי: דניאל כהן לוי

תפאורה: שני טור

תלבושות: אולה שבצוב

תאורה: רוני כהן

מוסיקה: אורי פרוסט

תנועה: טולה דמארי

ליווי דרמטורגי: יגאל זקס

קרדיט צילום: ז'ראר אלון

צילום: ז'ראר אלון

הצגה – "אוכלים" – תיאטרון החאן

צילום: גדי דגון

'אוכלים' מתבסס על סיפור פרשת כרם נבות היזרעאלי המוזכרת בתנך בספר מלאכים א', ומביאה אותו כמשל מעבר למקום ולזמן.

המלך אחאב טרוד וכעוס. במקום לנהל את הממלכה הוא שקוע ברצונו בחלקת כרם הסמוכה לארמונו. אבל לצערו החלקה היא רכושו וחלקת אבותיו של איכר ששמו נבות היזרעאלי אשר מסרב להיפרד ממנה למרות ההצעות המפתות של המלך לפיצוי הולם.

לאשתו, איזבל, נימאס מרפיונו של בעלה והיא מחליטה ללמד אותו פרק בהתנהלות שלטונית. אתה המלך, אתה רוצה אז קח ואם לא אז ייקחו ממך. היא מזמנת לשולחן המלך (קריצה ל"מטבחון" המדיני) את יועץ המלך הבכיר שמאי ואת היועץ המשפטי אליקים, מאביסה אותם במאכלים, רומזת, עוקצת, לוחצת, דורסת ומכריחה את היועצים לתת פתרון במסגרת החוק ואף מאלצת אותם לשתף פעולה עם ה"פתרון". היועצים מפחדים לאבד את תפקידם ונאלצים לשתף פעולה.

 

צילום: גדי דגון

לפני ההצגה בדקתי מתוך סקרנות, כמה זמן ההצגה כבר רצה והופתעתי לראות שהיא עלתה לראשונה ב-2011. 7 שנים שההצגה מציגה והסיפור שהוא במקורו תנ"כי עדיין הוא כל כך אקטואלי ורלוונטי לתקופתנו אנו. אולי הזמן והסיטואציה משתנים אבל השחיתות, הצביעות, הכוחנות, שם שום דבר לא משתנה.

ההצגה הייתה חוויה מיוחדת. התפאורה של חדר האוכל, ההתעסקות באכילה, מגשי האוכל המרשימים שהוזרמו בצורה קומית לבמה, כל אלה הוסיפו רבות להצגה. ורצוי לו לכל מי שמתכנן להגיע להצגה לאכול טוב לפניה כי אחרת הוא עוד עלול לצאת רעב.

אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות בסופה של הצגה זה להאזין לקטעי שיחות של אנשים על הרשמים המידיים שלהם מההצגה. להפתעתי הפעם בסופה של ההצגה, עברו לידי קבוצה של בני נוער שהיו אף הם בהצגה ותענוג היה להקשיב להם, על איך הם משווים במרץ והתלהבות, שחקן זה או אחר ששיחק בהצגה לתפקיד אחר ששיחק בהצגה אחרת, מה שאומר שהם היו בהצגות אחרות של החאן ועל זה כל הכבוד לחאן על העידוד של הדור הצעיר להגיע לתיאטרון.

תודה לתיאטרון החאן על החוויה וההנאה הרבה בצפייה בהצגה.

תקציר ההצגה מתוך אתר תיאטרון החאן:

“…כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון: וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה”

סאטירה רבת עוצמה שגיבוריה התנכיים הם המלך אחאב, אשתו איזבל ונבות היזרעאלי, שאת כרמו חומד המלך.

יעקב שבתאי (1934-1981) מחשובי הסופרים העבריים, פזמונאי פורה, מתרגם ומחזאי .מספריו: זכרון דברים וסוף דבר. ממחזותיו: נמר חברבורות וכתר בראש.

"אוכלים", מאת: תיאטרון החאן

משתתפים: אריאל וולף, אריה צ’רנר, נילי רוגל /כרמית מסילתי קפלן, לירון ברנס / ניר רון, יהויכין פרידלנדר, יוסי עיני

 מאת : יעקב שבתאי

בימוי:  מיכאל גורביץ’
עיצוב במה ותלבושות: פרידה קלפהולץ-אברהמי
תאורה : רוני כהן

קרדיט צילום: גדי דגון

צילום: גדי דגון

סודות של חיים מופלאים - סוזן מייסנר

'סודות של חיים מופלאים' הוא ספר רגיש ומרגש המספר על הפרדה בן אחיות על רקע של פינוי ילדים מלונדון בתקופת הבליץ במלחמת העולם השנייה.

סטודנטית אמריקאית להיסטוריה (קנדרה), מגיעה לפגישה עם איזבל מקפרלנד, החוגגת את יום הולדתה ה-93. הן נפגשות כדי לשמוע את קורותיה של איזבל, במלחמת העולם השנייה ובמיוחד על הקורות אותה כילדה בלונדון בעת הבליץ ואחרי שפונתה מהעיר. עם תחילת השיחה, מגלה איזבל שזהו אינו שמה ושהיא איננה בת 93, ובאותה נשימה מתחילה לספר על קורותיה של משפחת דאונטרי, משפחה חד הורית הכוללת אם ושתי בנות. הסיפור מתמקד באחות הגדולה ששמה אמליין דאונטרי שבהמשך תתגלה כאיזבל.

אמליין נולדה לאם שהייתה רק בת 16 כשילדה אותה. בתחילתו של הסיפור בשנת 1940, אמליין היא נערה כבת 15 ואחותה הקטנה, ג'וליה, בת שבע. הן אחיות מאבות שונים. אמליין מעצבת שמלות כלה, מצליחה להתקבל לעבודה בבוטיק לשמלות כאלה, ואף חולמת על עתיד בתחום עד לרגע שגילה מכניס אותה לקטגוריה של גילאים שבו היא אמורה להתפנות עם שאר ילדי לונדון לפני שמתחילות ההפצצות על לונדון. היא נשלחת עם אחותה למחוז גלוסטרשייר ושתיהן מגיעות לביתה של שרלוט שמאמצת אותן אליה בחום כתחליף לילדים שלא נולדו לה מעולם.

אמליין אובססיבית לגבי ברצון להגשים את חלומה, וכשמגיעה ההזדמנות היא אינה מהססת לחזור ללונדון על מנת להיפגש עם מעצב אופנה שמביע עניין בעיצוביה ומעוניין לקבל אותה לסדנתו כשוליה. היא מחליטה לברוח ולשוב ללונדון וההחלטה הזאת, שקיבלה בטרם מלאו לה 16, עתיד לשנות את כל מהלך חייהן של שתי האחיות ואימן והמחיר של השינוי הזה יהיה כבד מאוד.

הספר מעניק לקורא הצצה לחייהם וסבלותיהם של האוכלוסייה האזרחית באותה תקופה. על הצורך להיפרד למספר שנים מהילדים על מנת להעבירם לסביבה בטוחה יותר אבל לא תמיד חמה ומאושרת יותר. על ההתגייסות של האזרחים שחיו בחלקים הכפריים של אנגליה למען ילדי לונדון, על החיים בלונדון לפני, בתקופת הבליץ ואחריה.

הספר מומלץ בחום רב. הוא נקרא בנשימה עצורה, ומספר דמעות נוגבו, עד לסיומו. קשה היה להניחו מהיד עד שהדף האחרון נהפך.

ספר ניתן לקריאה באמצעות אתר עברית.

סודות של חיים מופלאים, מאת: סוזן מייסנר

Secrets of a Charmed Life / Susan Meissner

מאנגלית: דורית בריל פולק

הוצאת: מודן

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 396

מרחק ביטחון - סמנתה שוובלין

'מרחק ביטחון' נוגע במספר נקודות רגישות, שהעיקרית בניהם היא הקשר הסמוי הקיים בין הורים וילדים, ואם מדמים את הקשר לחוט אז כמה לקשור וכמה לשחרר, ומה מרחק הביטחון שאליו ניתן לשחרר את הילד כדי להעניק לו עצמאות מסוימת אבל בה במידה להיות נוכחים.

בראיון שנערך עם הסופרת היא אומרת כי: "העלילה מעוגנת במציאות אקטואלית בלתי נתפסת – כפרים שלמים במולדתה ארגנטינה, בהם אנשים סובלים מפגעים גופניים, מחלות ומוות, בשל זיהומים שמקורם בחומרי ההדברה בשדות הסויה שבתחומם. למרות הנושא הפוליטי, שוובלין, בספרה, דווקא מתרחקת מהעובדות, ולכן אפשר לקרוא את יצירתה בלי להבין שמאחוריה עומדים מקרים אמיתיים."

אמנדה, אישה צעירה, שוכבת גוססת במרפאה והיא בשעותיה האחרונות. היא מנהלת שיחה עם ילד ששמו דיוויד. הילד אינו בנה אבל הקשר מתברר במהלך הסיפור. הילד מבקש מאמנדה שתתאר לו את שאירע לה ומכוון אותה להגיע לנקודה שבה חל האסון.

אמנדה, מגיעה לחופשה בכפר עם בתה נינה. במהלך החופשה פוגשת אמנדה את נינה, אמו של דיוויד, המספרת לה כי בילדותו הורעל דיוויד, וכדי להצילו ממוות היא מסכימה שמרפאה כפרית תעביר את נשמתו לגוף אחר ונשמה אחרת תעבור לגופו של בנה.

אמנדה ובתה נקלעות לרצף אירועים שמקורו בזיהום שאף אחד לא מדבר עליו, אבל הוא מטיל את צלו במשך שנים על המקום על אנשיו ועל הדור הצעיר. הן נחשפות לזיהום אשר השלכותיו, תוצאותיו וההחלטות שיש לקחת משפיעים על כולם.

הנושא העיקרי מעניין, הורות, הקשר עם הילד, וכך גם הנושא הנוסף של זיהום סביבתי והשלכותיו על הסביבה וכן קשר השתיקה. אבל הנקודה מסוימת הלכתי לאיבוד ונשארתי עם הרגשה של פיספוס. הגלישה לעל טבעי, המעבר של הנפש מגוף לגוף צרם. דברים רבים נותרו באוויר לא ברורים וללא פתרון נתונים לדמיונו הפרוע של הקורא.

הראיון עם הסופרת:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5248947,00.html

מרחק ביטחון, מאת: סמנתה שוובלין

Distancia de rescat / Samanta Schweblin

מספרדית: אדם בלומנטל

הוצאה: עם עובד

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 112