צילום: יעל אילן
"כנרת כנרת", מביאה את סיפורה הבדיוני של קבוצת צעירים חלוצים חולמים, שנולדה מתוך חזון הציונות אשר מתיישבים באזור הכנרת ב-1912, באמצע שום מקום, במטרה לבנות עולם חדש וטוב יותר. הם נצמדים בכוח לערכים של אחווה ושותפות על חשבון רגשות הפרט. על רקע של עבודה משותפת הצופה נחשף לחיים הלא כל כך פרטיים של האנשים, לאהבות לקנאות, למוות, לעוני ולעבודה הקשה והסיזיפית, למחסור התמידי בכסף ובציוד. וזאת לצד חיים נהנתנים יותר בתל אביב, או הורים שכולים בגולה אשר מנסים להבין מה משך את בנם לחיות את החיים כמו שבחר לחיות.
צילום: יעל אילן
המחזה הזה הינו המחזה הראשון אותו כתב אלתרמן, והיא במקורה הוזמנה מאלתרמן על ידי התיאטרון הקאמרי לרגל פתיחת המשכן החדש ברחוב דיזנגוף בשנת 1961. הצגה הוצגה לראשונה במעמד ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון.
ההצגה היא סיפור עדין, תמים, כולו אווירה של פעם ומלא באידיאלים על חלומותיהם של החלוצים. האווירה כל כך מנוגדת להוויה הנהנתנית הישראלית של היום, כ-100 שנה קדימה, אבל דווקא בגלל זה, החלומות והתמימות הזו היא סוד קיסמה של ההצגה המיוחדת הזו.
תודה לתיאטרון החאן.
תקציר ההצגה מתוך אתר תיאטרון החאן:
“סוף קיץ. עוד לא פג חמה של אדמה, אך כבר ארך הלילה והיום קצר. ליל טרם סתו. על ארץ סלע וטרשים הוא שוב נצב כאז. כלו שלמות מוצקת. רקיע מלטש כמלאכת חרשים ופני מישור חור וחשכת-הר מנגד… … אבל כל זה – ברקע. זה נצב בלי ניע. אחרי כתלו של צריף – או חושה, אם כבר כך… – ופנימה אם נבוא – הנה עכשיו הגיע הזמן לפתיחתו של המסך -“
השנה: 1912, חבורת צעירים מתיישבת באזור הכנרת כדי לבנות עולם חדש וטוב יותר. קשיים כלכליים, חבר ראשון שנהרג, טרקטור יחיד, מקולקל, ומשפט שנערך לאחד החברים על התנהלות כספית לא ישרה. ברקע בוכה התינוק הראשון של הקיבוץ. מחזהו הראשון של אחד מגדולי השירה העברית, המשלב משולש אהבים עם סיפור על ערכים ורוח חלוצית בוערת ועל ימים אחרים ובני אדם שהסתפקו במועט והאמינו כי בכוחם ליצור חברה חדשה.
מאת: נתן אלתרמן
משתתפים:
אדי אלתרמן, אודליה מורה-מטלון, ארז שפריר, אריאל וולף, יהויכין פרידלנדר,יואב היימן, כרמית מסילתי-קפלן, ניר רון, נטלי אליעזרוב, גיא גורביץ’, איתי שור
בימוי: שיר גולדברג
עריכה: שחר פנקס
תפאורה: אדם קלר
תלבושות: עפרה קונפינו
תאורה: רוני כהן
מוסיקה: דניאל סלומון
שפה ודיבור: נגה יתומי
תפאורה: אדם קלר
תלבושות: עפרה קונפינו
תאורה: רוני כהן
מוסיקה: דניאל סלומון
שפה ודיבור: נגה יתומי
צילום: יעל אילן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה