לינקולן בבארדו - ג'ורג' סונדרס

על פי האמונה הטיבטית, הבארדו הוא מרחב תודעתי שמתקיים בין חיים ובין מוות. מצב של חוסר ודאות שמגיעים אליו לעיתים בני אדם לאחר מותם, לפני שהם ממשיכים לגלגול הבא.

הספר "לינקולן בבארדו", משתמש במרחב הביניים הזה כדי לספר את סיפורו של וויליאם לינקולן, בנו של נשיא ארצות הברית, שנפטר בגיל 11. והוא מתרחש במהלך היום והלילה שלאחר קבורת הילד.
בפברואר 1862, באותו הזמן שהנשיא לינקולן ואשתו מארחים נשף, נפטר בנם ווילי בן ה-11. באותו הזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית מתרחשת כבר שנה, ומתפרסמים לראשונה שמותיהם של כאלף הרוגים.

הנשיא שבור, הן בשל השכול הפרטי האישי שלו והן בשל השכול הקולקטיבי הנובע ממספר הרב של האבדות במלחמה. הוא חוזר בלילה אל קברו של הבן כדי להחזיק עוד קצת בגופת בנו. וכך רוחו של הבן מספיקה לחזור לגופו המת כדי לזכות בחיבוק אחרון מהאב.

בבית הקברות, שם רוחשות רוחות רפאים רבות שתלויות עדיין בין העולמות, וממאנות להיפרד. כל אחת מהרוחות זוכה לקול משלה ולרגע חסד שבו היא מספרת את סיפורה.
במקביל לסיפורן של הרוחות, הספר מביא גם מחקר היסטורי המכיל את סיפורן של משפחת לינקולן ומלחמת האזרחים באמצעות מאות ציטוטים מספרים, עיתונים ועדויות. כל אוסף הסיפורים הללו מוסיפים למאגר המידע ומאתגרים את הקורא לחבר יחד את המידע שניתן לו מכיוונים שונים כדי להרכיב בראשו תמונה שלמה.
אבל השורה האחרונה של הסיפור היא שהוא סיפור שעיקרו חמלה על אב שאיבד את בנו הצעיר ושל הבן הממאן להיפרד מאביו.

הספר לא היה פשוט לקריאה. מבנה הסיפור היה כמו מחזה. דמויות רבות מדברות, נכנסות אחת לדברי השניה או משלימות אותה. ובנוסף ציטוטים של עדויות. היה מעייף לעקוב בן הדמויות הרבות. אבל ברגע שהפסקתי לחפש מי אמר מה וקראתי הכול ברצף הקריאה זרמה.
אישית אני ממליצה על הספר בחום. היה מעניין לקרוא את הספר מבחינה היסטורית על לינקולן כאדם פרטי לעומת הציבורי והן על התקופה עצמה. אבל לא מאמינה שהספר ידבר לכל אחד, ולכן משאירה את הקריאה לשיקולו של הקורא.

משפחת לינקולן בתצלום מ־1863; תמונת הבן ווילי בדיוקן על הקיר

לינקולן בבארדו, מאת: ג'ורג' סונדרס
LICOLN IN THE BARDO/GEORGE SAUNDERS
מאנגלית: אמיר צוקרמן
הוצאת: כתר
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 412