צילום: מאשה מחלינובסקי
ההצגה "אני בת-אל" מציגה את סיפור חייה של השחקנית הקטנטנה בת-אל פאפורה.
כמה קטנטנה כך היא גדולה. אישה חזקה, כריזמטית, כשרונית, מפולפלת, חיננית ומקסימה. אחת שלא תיתן לחיים לנצח אותה אלא היא תנצח ותכופף אותם ותיקח אותם לאן שטוב ומתאים לה.
בתחילת ההצגה קיבלו את פנינו עם סוכריית שוקולד על כל כסא. רעיון מקסים, אבל למה? להמתיק לנו את ההצגה? בעיני הממתק של ההצגה הייתה בת-אל.
בת-אל, אשה קטנטנה (גובה 120 ס"מ) בעולם מורכב של סטיגמות ודחיית השונה. אישה שלא נותנת לשונות שלה להכתיב את חייה אלא היא מכתיבה אותם בעצמה. בהצגה היא חושפת בפני הקהל, את חייה ואת ליבה, באמצעות שירים, קטעי ריקוד ומונולוגים והכל בהומור ובהרבה שמחת חיים. החל מלידתה, בה אמה התבשרה אחרי לידה קשה וארוכה שנולדה לה ילדה מפגרת, נכה וסביר להניח שגם לא תשרוד ושהיא "מוזמנת" לנטוש אותה באחד מבתי היתומים הרבים שקיימים במדינה, נטישת האב הביולוגי אותו לא הכירה, העליה לארץ וההשתקעות בקריות, הדחיפה של האם לחיים ללא רחמים עצמיים, הילדות, החברות, ההתבגרות, התלתלים (לדבריה, בתקופה בה לא היו תכשירים נורמלים לתלתלים), הצבא (גלי צהל וגלגלצ) וקריירת המשחק.
צילום: אבישג סהר ישוב
את האהבה למשחק גילתה בת-אל כבר בילדותה. ומאז היא מגשימה את חלומה להיות שחקנית ולא משנה באיזה דרך, כי שום דבר לא יעמוד בפני הרצון. את דרכה במשחק החלה בגיל 11 כשחקנית במחזמר "אוליבר טוויסט" בתאטרון הבימה. אחרי הצבא התקבלה לסטודיו למשחק “ניסן נתיב” ומאז היא מגשימה את חלומה (סרט של אבי נשר "פעם הייתי", המופע הזה אותו היא יצרה ואיתו כבר הופיעה 150 פעם, תיאטרון גשר "הדיבוק", הקאמרי "אופרה בגרוש", סדרות בטלוויזיה “הפיג’מות” ו”גאליס") כל מה שנשאר זה לחזק את ידיה, לחבק חזק חזק ולהעריץ אותה על האופטימיות הגדולה שלה ולקוות להמשיך לראות אותה מופיעה.
ואם לא הייתי ברורה, אל תפספסו.
מתוך הסרט "פעם הייתי"
“בחיינו יש מרדף
האם אני יפה מספיק? רזה מספיק? מוצלח מספיק?
השוואה מתמדת לאייקונים פופולאריים ולמסרים קונבנציונאליים
על דימוי אישיותי וגופני אידאלי.
אנחנו הרי לעולם לא נהיה משהו מלבד עצמנו,
לכן מה שנותר לנו הוא להיות אנחנו במיטבנו.
לאמץ את ה”דפקט” שיש בכל אחד מאיתנו ולהפוך אותו ל”אפקט”.
אני אישה שונה בחברה נורמטיבית כביכול,
שבמקום להתחבא בוחרת לשים את עצמה במרכז הבמה, באור הזרקורים ולככב.”
בת-אל פאפורה.
תודה לתיאטרון הקאמרי, ולמועדון הצופות של סלונה.
"אני בת-אל" מאת קפה תיאטרון – הקאמרי
יוצרת: בת-אל פאפורה
מוסיקה: גל לב ואלון זיגי לוי
כוראוגרפיה: עמית רייס
מעצבת תלבושות: מלי אביב
עיצוב תאורה: איתמר חורי
מוסיקה: גל לב ואלון זיגי לוי
כוראוגרפיה: עמית רייס
מעצבת תלבושות: מלי אביב
עיצוב תאורה: איתמר חורי
צילום: אבישג סהר ישוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה