"הדיירת"
חורף, ברקים, רעמים, גשם, מושבה ותיקה בצפון, ודיווחים של גלי צה"ל על חיפושים נרחבים אחרי נערה נעדרת ומשפחתה המודאגת. כל אלו הם הרקע להצגה "הדיירת", דרמה מרגשת, סוחפת ומפתיעה.
מונה (חרמונה – "כך קראו פעם לבנות, היום אלו שמות של פרות..." – ציטוט מהזיכרון), גרושה, כבת 60, בת למשפחת ריבקין מראשוני המתיישבים, ומסתגרת בביתה. בתה, נוגה, שוהה בחו"ל ומנהלת עם אמה שיחות טלפוניות יומיומיות.
השכנה, דורין, אישתו השנייה של הבעל לשעבר, בחורה בהריון מתקדם אשר דואגת למחסורה, עורכת עבורה קניות ומארחת לה לחברה.
אל הבית מגיעה בערב גשום, בעקבות מודעה בעיתון, בחורה צעירה בשם דניאל המציעה להתגורר בביתה של מונה תמורת עזרה בבית.
את הדמויות עוטפות סודות. כל דמות והסוד שלה. לאט לאט הנשים, מונה ודניאל, מתיידדות ונקשרות אחת לשנייה, הסודות והכאב נחשפים להם לאיטם וכל אחת מתבצרת בכאבה תוך נסיון לתת אוזן קשבת ותמיכה לחברתה.
גדי ענבר, מחבר ההצגה, שאחראי לכמה מחזות ישראלים בארץ, בניהם אח יקר, הצגה שרצה בימים אלו בתיאטרון הקאמרי, מביא בדרמה הכל כך ישראלית והמרגשת הזו, סיפור בהשראת אירוע אמיתי שאירע בשעתו במושבה בצפון.
את ההצגה הובילו שלוש שחקניות נהדרות:
עידית טפרסון, שחקנית ותיקה, מקצועית, משובחת ועוצמתית, המצליחה להפתיע ולרגש. חזרה בהצגה זו לשחק בתיאטרון הספרייה, בו עשתה את צעדיה המקצועיים הראשונים.
לירון כרמיאל (דניאל), ומורן בן אריה (דורין), בוגרות בית צבי, מפתיעות בכישרונן, מקצועיות ואפילו גרמו לי להזיל דמעה.
כל אלו הם מתכון מוצלח להצגה מעולה ומשובחת. ואכן כך. דרמה משובחת, מותחת, סוחפת ומרגשת.
אל תפספסו.
אל תפספסו.
תודה לתיאטרון הספרייה, ולמועדון הצופות של סלונה.
שחקנים: עידית טפרסון, מורן בן אריה, נוי הלפרין / לירון כרמיאל
מאת: גדי ענבר
בימוי: אתי רזניק
עיצוב תפאורה ותלבושות: דפנה פרץ
עיצוב תאורה : אורי רובנשטיין
מוסיקה: אפי שושני
הדרכת טקסט: אסי אשד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה