"בגוף שני" הוא ממואר מרתק המסופר בגוף שני על הטראומה הגופנית אותה עברה המחברת ועל התמודדות עם אותה טראומה והפוסט טראומה שבעקבותיה.
אתחיל בגילוי נאות, את שרית פליין אני מכירה כבר שנים, אני מתארחת
בסלונים הספרותיים אותם היא מנהלת, ועוקבת אחרי פרסומיה בבלוג הספרותי שלה.
שרית נוסעת לצרפת לחופשת יצירה במקום קסום, אבל במקום חופשת יצירה במקום
אידיאלי נאלצת שרית להתמודד בארץ זרה ושפה זרה עם שני אירועים מוחיים. לאחר שבועיים
חוזרת שרית לארץ כשלפניה תהליך שיקום ארוך וסיזיפי.
כעת, שש שנים אחרי, מספרת שרית על אותו תהליך סיזיפי. על ההתמודדות
היומיומית עם אותו גוף שבגד, על הצורך להתחיל מהתחלה כמו תינוק קטן ללמוד וללמד אותו
את הפעולות הפשוטות ביותר. על העבודה הקשה בהתעקשות לעצמאות, ההתמודדות עם הפחדים
והקשיים היומיים. כעת עליה ללמוד, להכיר במגבלותיו, להיות קשובה ובעיקר לחיות
בשלום עם אותו גוף שני, אחר. למזלה של שרית היא הייתה עטופה בבן זוג קשוב ותומך במשפחה
אוהבת ובמעגל חברים שעטפו, תמכו ואהבו לאורך כל הדרך.
כמו רבים מחבריה בפייסבוק עקבתי אחרי השתלשלות האירוע, ההתמודדות
הסיזיפית שלה והערצתי את כוחות הנפש שלה להכיר במצב להתמודד ולא להרים ידים
ובמיוחד. הספר היה בעיני חלון הצצה מרתק דרך עיניה ומחשבותיה של שרית להתמודדות עם
המצב שנכפה עליה ולא להרים ידיים וכולי הערצה לאומץ להיחשף כך.
הספר מתאר נושאים לא פשוטים לקריאה, וכתוב בכל כך הרבה חשיפה, רגש ורגישות
למצב העדין. מלמד שאין לקחת את הגוף כמובן מאליו ואת הצורך להיות קשוב אליו למה
שהוא משדר לנו גם אם לא כל כך נעים לנו להקשיב.
מומלץ מאוד.
בגוף שני, מאת: שרית פליין
הוצאת: שתים הוצאה לאור
שנת הוצאה: 2025
מס' עמודים: 173
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה