"הרג
קומנדטורה" הוא
סיפורו של צייר דיוקנאות המסופר בגוף
ראשון.
כמו
ציור הסיפור משלב בתוכו שכבות שונות של
מידע,
צבעים,
צלילים,
מוזיקה
ומסתורין.
שילוב
של אור וצל,
גלוי
וניסתר,
מעורר
מחשבות ובעיקר מרתק.
צייר
דיוקנאות החי בטוקיו,
מגלה
יום אחד שאשתו מבקשת להיפרד.
הוא
עוזב את ביתו ללא רכוש ומחליט לנצל את
הפרידה,
להפסיק
לצייר דיוקנאות ולנסות למצוא את דרכו
בעולם האומנות.
חברו
לספסל הלימודים משאיל לו את ביתו המבודד
של אביו.
אביו
של חברו,
טומוהיקו
אמאדה, היה
צייר מפורסם וידוע ביפן אשר צייר בסגנון
יפני מיוחד,
אבל
כיום הוא סובל מדמנציה וחי במוסד סיעודי.
גיבור
הספר עובד לגור בביתו של האומן היפני,
שומר
על ביתו ומנסה לגלות את כישרונו הייחודי.
יום
אחד, מגלה
הצייר בעלית הגג ציור מרהיב אשר הוסתר
ארוז היטב.
הציור
הוא יצירה לא ידועה של האומן אשר מסיבותיו
שלו החליט להסתירה.
ליצירה
ניתן השם "הרג
קומנדטורה",
והיא
מתארת סצנה,
בסגנון
יפני, מתוך
'דון
ג'ובאני'
אחת
מהאופרות המוכרות ביותר של מוצרט.
הסצנה
בציור מתארת את דון ג'ובאני
נועץ חרב בקומנדטורה,
את
המשרת ההמום ואת דונה אניה,
בתו
של הקומנדטורה,
המכסה
את פיה בתדהמה.
אבל,
בפינת
התמונה התווספה דמות אשר מציצה מתוך פתח
מרובע, דמות
אשר אינה קיימת במקור ביצירה של מוצרט,
והיא
תוספת שהוסיף הצייר.
גילויו
של הציור פותח תיבת פנדורה.
דמויות
מתוך התמונה קורמות עור וגידים וגיבור
הספר נשאב לתוך סיטואציות,
מצבים,
ועולמות
שונים. יגרמו
לו לצאת למסע מטאפורי,
פילוסופי
ופיזי. מסע
שממנו יגיח אדם שונה.
מזמן
הבטחתי לעצמי לקרוא ספר של מורקמי.
התחלתי
לפני כמה שנים עם יער נורווגי,
וכשסיימתי
רכשתי לעצמי מספריו האחרים כדי שאקרא
מתישהו,
ומתישהו
עוד לא הגיע,
אבל
הספרים עוד מחכים להם בסבלנות.
הפעם
קצת הכרחתי את עצמי להתחיל לקרוא,
כי
העובי והצפיפות של הטקסט קצת הרתיעו אותי
בהתחלה, אבל
מרגע שהתחלתי,
נשאבתי.
כלום
לא הפריע לי ולא יכולתי להניח את הספר
מהיד.
רוצה
להאמין שהספרים האחרים שלו אשר חיכו
בסבלנות על המדף לא יחכו עוד הרבה זמן.
פנו
לכם קצת זמן ואל תפספסו.
הרומן
מרתק, מסקרן
ומומלץ בחום.
הרג קומנדטורה, מאת: הרוקי
מורקמי
KILLING
COMMENDATORE / Haruki Murakami
מאנגלית:
שאול לוין
הוצאת:
כנרת, זמורה –
מוציאים לאור, כתר
שנת
הוצאה:2020
מס'
עמודים:575
