הספר 'בת המקום' מכיל בתוכו 2 סיפורים. 'בת המקום' הוא מעין סיפור בדיוני כשלצידו 'ספרא' אשר לפי דברי הסופרת (באחד מהראיונות איתה) הוא נובלה ביוגרפית המתמקד בתקופת לימודיה בתיכון.
'בת המקום' מתרחש בפלורידה ומספר את סיפורה של סמוקי, אישה צעירה, מוגבלת שכלית, אבל עם נשמה גדולה. היא ואחותה מגיעות מבית הרוס, בעוד שאחותה נשלחה לפנימיה, סמוקי אומצה על ידי גברת סולומון, יהודיה זקנה אשר אותה היא סעדה בשנותיה האחרונות. עם מותה של גברת סולומון מוצאת את עצמה סמוקי במצב בו היא עומדת לאבד את ביתה ולעבור למקום אחר תחת השגחתו של אפוטרופוס מסתורי. אבל במקום לדאוג לעצמה, חושבת סמוקי ודואגת לעתידם של אחותה וילדיה ועל שלא יוכלו להשתמש בביתה עוד כמקום המקלט.
לאה, גיבורת הנובלה 'ספרא', היא נערה מבית קשה יום בבת ים של שנות ה־70. אביה הוא ניצול שואה הנוטה להתפרצויות זעם, ואילו אמה כמעט אינה בתמונה. למרות שהועידו לה לימודים בתיכון מקצועי, לימודי תפירה, מצליחה לאה להגיע לתיכון פרטי בתל אביב, שם היא יכולה להתעמק בספרות אותה היא אוהבת, אבל מוצאת את עצמה גם שם חריגה ובודדה.
שני הסיפורים עוסקים בנושא הבית: סמוקי מתמודדת עם הידיעה שעליה לעזוב את הבית היחיד והבטוח שהיא ידעה ותוך כדי כך יעלם הבית/המקלט לאחותה. ואילו אצל לאה, הבית הוא מקום מנוכר ומאיים אשר היא מנסה לברוח ממנו כדי להציל את נפשה.
2 גיבורות כל כך שונות אחת מהשנייה אבל גם כל כך דומות. שתיהן חריגות חברתית, ללא תא משפחתי תומך, שתיהן כואבות ושתיהן אינן פסיביות, אלא מנסות לעשות מעשה ולשנות את רוע הגזרה על ידי מעשים ואומנות.
הספר כואב, בועט, עצוב, מיוחד ונשאר במחשבות הרבה אחרי שהספר הסתיים.
מומלץ בחום רב.
הספר ניתן לסקירה באדיבות הוצאת "כנרת זמורה ביתן" ופורום ספרים וספרות של ווינט.
“בת המקום”, מאת לאה איני
הוצאת: כנרת, זמורה-ביתן
שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 285
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה