"אני סוסית. יש לומר את זה כבר בהתחלה. אמנם, זהו פרט לא מאוד חשוב בחיי; לא אחרי שכבר למדתי לקבל את עצמי כפי שאני. בת שלושים ושבע, גבוהה ומוצקה, בעלת פנים חציליות, שיניים קדמיות בולטות, נחיריים פחוסים במקצת, ועיני ערמון גדולות וגליות-ריסים. חוץ מזה, אני רווקה, ואף שיש לי תואר ומומחיות בפסיכולוגיה חינוכית, כולל השלמות בפסיכולוגיה קלינית של הילד, בשבע השנים האחרונות ובמסווה של עיצוב מטבחים חיפשתי את הגבר של חיי באל-פאסו טקסס, מכל המקומות שבעולם" (עמ' 7)
כך מתחיל הספר 'סוסית' המתאר את קורותיה של אלכסנדרה-סאשה זית המכנה את עצמה סוסית בשל הדמיון החיצוני לסוסה, פרט שבהמשך יתגלה כמרכיב חשוב בשושלת המשפחתית.
סאשה, חיה שבע שנים בעיירה טקסאנית, בה עבדה בנגרייה, וצברה אינספור הרפתקאות ומשפחה חלופית.
כעת היא שבה לארץ לנחלה במושב בשפלה אותה ירשה מסבתה.
סאשה המגיעה לנחלה מוצאת שם שכנים שונים ומשונים, תככים מבדרים, ולצדם שפע של הפתעות וסודות משפחתיים וסוסיים שבשיאם אורווה מסתורית המביאה איתה את "הגבר" של חייה.
הסיפור נע בן חייה של סאשה בעבר ומספר על מגוון הטיפוסים שעמם חלקה את ימיה בטקסס, להווה של ימיה בנחלה וגילויים של סודות משפחתיים שהוסתרו מפניה.
הספר הוא מהתלה דמיונית חיננית המדבר על חופש, אחווה, צדק, שוויון ואהבה.
ולסיכום: "בעולמנו יש הכול, צריך רק... להאמין " (עמ' 231).
מומלץ בחום.
“סוסית”, מאת לאה איני
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן,
שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 232
