"הסבתות" היא קומדיה שעושה כבוד לזקנים ונוגעת רבות בקשרים שבין סבתות ונכדים.
על הבמה 4 שחקנים
גברים, משחקני החאן, אשר כל אחד מהם מגלם את דמותה של סבתו אשר שוהה במוסד סעודי, כשעל
כולם "מנצחת" האחות הסעודית. כל סבתא היא עולם בפני עצמו.
יש את הסבתא
המרוקאית, עזיזה, ממציאת הפטנטים, שהיא סבתו של השחקן יוסי עיני. סבתא קיבוצניקית,
שוש, מחברת חמשירים ועסוקה בניסיון לחגוג את יום הולדתו של בעלה המת, היא סבתו של
ניר רון. סבתא רוסיה, סוניה, שהיא סבתו של ויטלי פרידלנד המחכה לו שיבוא לטעום את
מטעמיה. וכמובן שיש גם סבתא פולניה, פלה, המחפשת גבר לערב רומנטי, והיא סבתו של
ארז שפריר. ארבעת הסבתות שוהות, כל אחת מסיבותיה שלה, בדיור מוגן, וכולן צריכות שם
להסתדר אחת עם השנייה, ואכן הן חברות טובות. הסבתות מנסות להכריז על עצמאותן למרות
השהייה בבית האבות. הן נאבקות בחידושים המודרניים, בהשפעתו של הגיל על הגוף ובעיקר
באחות הסעודית שרוצה אותן שקטות וצייתניות.
"כי אם שחקן
מתגעגע לסבתו אחרי מותה, ואם הוא משתוקק לומר לה כמה הוא אוהב אותה הוא תמיד יכול לגלם את דמותה".
ההצגה נבנתה מזיכרונותיהם
של השחקנים את הסבתות שלהם, כולל סבתא של הבמאית. שילבו שירים (חלקם משירי ישראל
הישנה), ריקודים ומה"סלט" המקסים הזה נולדה קומדיה מצחיקה עם גוון מאוד
אישי, נוגעת ללב, ועוררה, לי אישית, את הגעגועים לסבתי היקרה ז"ל.
תודה לתיאטרון החאן
על החוויה.
תקציר ההצגה מתוך
אתר החאן:
חמישה משחקני
החאן נכנסו לחדר החזרות ובתהליך יצירה מיוחד הפיחו חיים בימתיים בסבתות שלהם.
התוצאה היא חבורת סבתות שגרות יחדיו, ולצידן אחות מוסמכת שעוזרת להן להפיג את
שעמום הימים הארוכים בדיור המוגן בעזרת ריקודים סוערים ושירים קלאסיים אהובים.
כך נולדה הצגה שהיא מחווה לדור הוותיקים, ובעיקר לחייהם מלאי התשוקות,
הפחדים והסיפורים.
ההצגה חושפת טפח מעולמם של הסבים והסבתות שלנו, שחוו לאחרונה בידוד
וריחוק חברתי, ומאירה את יחסינו איתם באור כואב, מרגש, מצחיק ובעיקר מתגעגע.
"הסבתות",
מאת: תיאטרון החאן
כותב
שותף: רוני סיני
בימוי: שירילי דשא
מוסיקה
מקורית: איתמר גרוס
כוראוגרפיה: יורם כרמי
תפאורה
ותלבושות: סבטלנה ברגר תאורה: רוני כהן
הדרכה
קולית: ריקי בוגטין
משתתפים: יוסי עיני, סוזנה פפיאן, ויטלי פרידלנד, ניר רון, ארז
שפריר
צילום: יעל אילן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה