צילום: יעל אילן
מעל לשנה לא ביקרתי
בתיאטרון בגלל הקורונה. אבל תיאטרון החאן לא קפה על שמריו אלא המשיך להופיע
ולהעלות הצגות חדשות. בניהם ההצגה הזו. ומה יותר כייף, מאשר לעשות ספתח וללכת
להצגה אחרי תקופה ארוכה אם לא לקומדיה מצחיקה ומשעשעת אשר עושה טוב על הלב ועל
הנשמה? וכזו היא ההצגה "רוחות עליזות".
סופר אלמן (יואב היימן), הנשוי בשנית, מזמין לביתו לערב של חברים והעלאת רוחות, מדיום ששמה מאדאם ארקטי (אודליה מורה-מטלון), במטרה להשיג חומרים לספרו החדש. המדיום המוזרה עורכת סיאנס ובלי להתכוון (או שאולי כן) גורמת להופעתה של רוח רפאים שהיא אשתו המנוחה של הסופר (כרמית מסילתי-קפלן). את רוח הרפאים רואה רק הסופר, ואילו היא, רוח הרפאים, מייצרת הרבה בלגן, מסכסכת בן הסופר ואשתו החיה, ומנסה לגרום לאיחוד מחדש שלה ושל בעלה החי גם אם זה קשור במוות וכל הדרכים כשרות.
צילום: יעל אילן
במהלך ההצגה הבנתי
כמה שהתגעגעתי לתיאטרון. נכון שאפשר היה לראות הופעות ישנות מוקלטות באינטרנט, אבל
זה לא משתווה להנאה שבשהייה באולם, להתמוגג מההגזמות, לשמוע את הצחוק של הקהל
ולהצטרף אליו בפרץ שלא נשלט לפעמים.
תודה לאודליה
מורה-מטלון, המדיום, שקצת הייתה מוגזמת אבל מוגזמת בכמות הנכונה ומצחיקה מאוד בשל
כך.
תודה לסוזנה פפיאן
המשרתת החיננית, אמנם בתפקיד קטן אבל גם התפקיד הקטן היה גדול והצליח לגרום לפרצי
צחוק.
ותודה לכל קאסט השחקנים על הספתח הנהדר שעשיתם לי ובטוחה שגם לרבים אחרים. מקווה שסנונית ראשונה זו תנחל את ההצלחה שמגיעה לה, ותביא בעקבותיה הצגות נהדרות נוספות.
תודה לתיאטרון החאן על החוויה.
תקציר ההצגה מתוך
אתר החאן:
צ’ארלס, סופר מצליח ואלמן הנשוי בשנית, מבקש לחקור לעומק את תורת הנסתר עבור רומן חדש שהוא כותב. לשם כך הוא מזמין אליו הביתה את מאדאם ארקאטי, מדיום מוזרה העורכת סיאנס ומעלה באוב את רוחה של אלווירה, אשתו המנוחה. הרוח לא שבה מן המתים כדי לשמור על שקט. היא חזרה למען צ’ארלס, ותעשה הכול כדי שישוב ויתאחד איתה, גם אם בשמיים.
מחזה שנון, רווי הומור שחור, פרי עטו של השחקן, הסטיריקן והמלחין האנגלי הנודע נואל קאוורד.
רוחות עליזות,
מאת: תיאטרון החאן
קומדיה מאת: נואל
קאוורד
תרגום: דורי
פרנס
בימוי: אודי
בן משה
תפאורה: לילי
בן נחשון
תלבושות: סבטלנה
ברגר
תאורה: רוני
כהן
מוסיקה: אוהד
בן אבי
משתתפים: אודליה מורה-מטלון, יואב היימן, כרמית מסילתי-קפלן, ניר רון, נטלי אליעזרוב, עירית פשטן, סוזנה פפיאן
צילום: יעל אילן