'הצגה יומית' הוא סיפורם של אם ובתה על הקשר או יותר נכון האי-קשר בניהן. על סיפורן האישי של כל אחת מהן. סיפור משולב בסיפור, וברקע הרחוב בו חיו וגדלו שתיהן, רחוב השילוח בחיפה.
בהצגה יומית מסופרים שני סיפורים. סיפורים מקבילים ובהמשך משלימים אחד את השני.
קול ראשון הוא סיפורה של נעמי הבת. נעמי היא רווקה בשנות ה-40 לחייה אשר עזבה בטריקת דלת את ביתה ואת הוריה. ועתה 15 שנה אחרי היא נאלצת לחזור לרחוב ילדותה. רחוב בו נולדה, גדלה, פונקה, התאהבה וכאבה. היא מגיעה לרחוב וכל הזיכרונות מציפים אותה. בקול ראשון נעמי מספרת על ילדותה, קשריה עם דיירי רחוב השילוח, באה בחשבון עם אמה, ועל חייה כיום.
במקביל, המקהלה, הם דיירי רחוב השילוח בחיפה המספרים על האם מרי (מרים, מרינה) שנולדה כתאומה למשפחה קשת יום. אמה נפטרה בילדותה, אביה נישא שנית וכילדה היא עוברת חוויות לא קלות המשפיעות ומעצבות בהמשך את חייה. היא מוצגת כדמות אגוצנטרית אשר חוזרת ונוטשת את יקיריה שוב ושוב.
רחוב השילוח בחיפה, הוא הרחוב בו נעמי ומשפחתה גרות/גרו. לכל דמות ברחוב מוצמד שם וכינוי. האנשים בו נכנסים אחד לחייו של השני, בוחשים, מתערבים, מרכלים, שופטים אבל מצד שני הם גם עוזרים, תומכים, מחבקים ומאמצים. לטוב ולרע.
עבורי זהו ספרה הראשון של אדיבה גפן אותו אני קוראת. אדיבה גפן מתחברת אצלי עם ספרי מתח. כשהתחלתי לקרוא הייתי בטוחה שאני עומדת לקרוא ספר מתח והתבדיתי. אבל לרגע לא התאכזבתי. מהרגע הראשון נשבתי, הוקסמתי, התרגשתי וכאבתי את סיפורן של מרי ונעמי. התרגשתי ממעורבותם של השכנים בחייהן של הנשים, עזרה הדדית במלוא יופייה עם כל הטוב והרע שבה. עזרה לא מובנת מאליה ולא בטוח שנמצא רבות כמוה כיום במחוזותינו.
במקביל, אף האזנתי באייקסט לחלקים מהספר. גם שם הבחירה בקריינים הייתה מוצלחת (שרית וינו אלעד קראה את החלק בסיפור הקשור לבת נעמי – קול ראשון, ורמי ברוך הקריא את החלק הקשור לרחוב השילוח ולאם - מקהלה), מעולה ותרמה רבות להנאתי מהספר.
מומלץ בחום רב.
ספר ניתן לקריאה במסגרת שיתוף פעולה עם אתר עברית.
הצגה יומית, מאת: אדיבה גפן
הוצאת: כנרת זמורה-ביתן
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 416
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה