העיתון הגיע לידי מכמה סיבות. אחת היא סקרנות, מה זה העיתון הזה לילדים? במה הוא עוסק? והרצון להשוות אותו לעיתונים אחרים שהכרתי אני בילדותי. סיבה נוספת, וכנראה גם העיקרית היא נושא הגיליון.
כשהגיע העיתון לידי, התלהבתי, האמת שחשבתי איך לא חשבו על זה אז, ואיזה רעיון מקסים זה ליצור עיתון צבעוני, נעים לעין ולדפדוף, שופע תמונות ולא עמוס מידי המוקדש כל פעם לנושא אחר ודש בו מכל מיני כיוונים. לאחר קריאה, ולא מתביישת לומר התמוגגות מהעיתון, לכמה רגעים הצטערתי שאני לא ילדה או שילדיי כבר גדולים או שנכדי, נכון להיום, קטן מידי. ובשל כך נמנעת ממני האפשרות ליהנות ממנו עם עוד ילד ונקודת מבטו.
הסיבה הנוספת שכבר הזכרתי שבשלה הגיע העיתון לידי, הוא נושאו. הפעם העיתון עוסק בנושא סבא וסבתא. אני סבתא דיי טרייה (כמעט שנתיים נחשב טרי, נכון?) וכל הנושא סביב זה מלהיב אותי. צדק מי שאמר שעד שלא נעשים סבא/סבתא לא מבינים מה זה. התענוג והאושר גדולים. האהבה היא אחרת לעומת האהבה שיש לי לילדי, ואין מילים בפי לתאר את החום בלב שעובר בי כל בכל פעם שהוא קורא לי "טאטא" (שיבוש שלו לסבתא).
נכון שעניין הסבתאות בדור הזה שונה מהסבתאות בדור שבו אני הייתי ילדה. לסבים/סבתות ישנם חיים שלמים, עמוסים ומלאים מעבר להיותם סבא וסבתא ועניין אותי כיצד העיתון יעסוק בנושא. יצאתי מתרשמת ואפילו למדתי דבר אחד או שניים.
תחילת העיתון פתח באיך זה להיות אצל סבא וסבתא ומאוד אהבתי שם את המשפט: "אצל סבא וסבתא..., זה כמו לחיות בחיים אחרים שדומים לשלכם אבל הם לא. סבא וסבתא מרשים דברים שאבא ואמא לא מרשים, אבל אוסרים על דברים שלאימא ואבא לא ממש אכפת מהם."
העיתון נגע בנושא הסבתאות משלל כיוונים.
סיפור על ילדה שנשארת בהשגחתה של סבתא שאותה היא לא מכירה מאחר והיא גרה במדינה אחרת וגם קיימת בעיית תקשורת כי הסבתא אינה דוברת עברית. הילדה מופתעת לפגוש בסבתא השונה ממה שדמיינה והתקשורת בניהן מצליחה למרות בעיות השפה.
ראיון עם סבתא, על חייה כילדה בעולם שונה מהיום ללא אינטרנט, פלאפונים, טלוויזיה ושאר פינוקים.
סבתאות בעולם בחיות, פילים. מפתיע ומדהים לגלות שהסבתות הן המנהיגות בעדר הפילים.
אגדה אינדיאנית של סבא ונכדו.
חידון שהנכדים עורכים לסבא/סבתא, ומצחיק לגלות שלא על כל השאלות ידעתי לענות.
עץ גנטי המאפשר לילדים לגלות אילו תכונות "ירשו". ומסביר לילדים את עניין של תורשה גופנית לאורך הדורות כמו גומות חן, צבע עיניים.
סיפורי ילדים מה הם אוהבים לעשות אצל סבא וסבתא.
וכמובן, איך אפשר בלי, חידונים ושעשועונים.
סופו של העיתון רמז על הנושא הבא העתיד להיות בעיתון הבא. שלג.
וכמו לשלג ככה גם לעיתון, אחכה לו בשמחה שיגיע ומקווה שיתגלגל לו לידי בחודש הבא.
אבל גם אם לא, וכשנכדי קצת יגדל, אני יודעת איזה מתנה אני מתכוונת לתת לו (וגם לי :-) ).
הוצאת: אדם צעיר
שנת הוצאה: 2017
עורכת: דניאלה אסא
מאיירת הגיליון: שירה קורח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה