"מר ורטיגו"
"מר ורטיגו", היא הצגה על פי רומן באותו השם מאת פול אוסטר, המביאה את סיפורו של וולט, ילד יתום בתקופת השפל הכלכלי באמריקה, שנאסף על ידי איש כריזמטי ומיסתורי מהרחוב, המבטיח לו את הבלתי אפשרי, לעוף. האיש המיסתורי, מאסטר יהודי, אוסף אותו לביתו בחווה נידחת, מפגיש אותו עם קבוצת אנשים מוזרה, איזופוס (בחור כושי חכם ונכה שעבר התעללות), מאמא סו (אינדיאנית שכל משפחתה נרצחה) ומריון ווית'רספון (בעלת החווה) שאף אותם אסף המאסטר לביתו, ואלו הופכים למשפחתו. לאחר סידרת אימונים פנאטית ושלל יסורים וולט שאותם המאסטר מעביר את וולט על מנת לטהר את נפשו, מצליח וולט לעשות את הבלתי אפשרי, ולומד לעוף.
וולט והמאסטר יוצאים למסע הופעות, אבל כגודל ההצלחה כך גם גודל הנפילה. וולט, ממריא לפסגות גבוהות של עושר והצלחה אבל בלית ברירה, הוא הולך ומתבגר, וככל שנפשו מאבדת את התמימות וחווה אלימות ויצרים, הוא נכנס לסחרור, ומתרסק לתהומות עמוקים.
הספר "מר ורטיגו" נכתב ויצא לאור בשנת 1994 בידי פול אוסטר (סופר יהודי אמריקאי הנחשב לאחד הסופרים החשובים בעולם) ומיד רכש לעצמו רבבות מעריצים ברחבי העולם, זו הפעם הראשונה שהספר זוכה לעיבוד בימתי.
למען הגילוי הנאות, את הספר עצמו לא קראתי (עניין שיתוקן בהקדם האפשרי). אבל לפני ההצגה עם קריאת תקציר ההצגה, חשבתי לעצמי כיצד יוכלו הבמאי והשחקנים להיות נאמנים למקור, להציג ולפתור לקהל את יכולת התעופה של השחקן. אבל טעיתי בכיוון מחשבתי ועניין התעופה, והטכניקה להציג תעופה לא היה לב העניין בהצגה. בעיני לב הסיפור התמקד בדרך אל היכולת לעוף, בכוחה של אמונה ואהבה, ביחסי הרעות בן האנשים (או בהעדרם) וכיצג רוע מוחלט או טוב בכוחם להשפיע על נפשות תמימות.
התפאורה בהצגה מנימליסטית. עניין ששמתי לב אליו, אשר חוזר שוב ושוב בהצגות של תיאטרון גשר. ואין בדברי כוונה להתלונן אלא להיפך, כולי התפעלות פעם אחר פעם, ושוב בהצגה הנוכחית. על הבמה יש מעט מאוד תפאורה ועם זאת המעט הזה מתאר ומציג הרבה מאוד ואין הרגשה של חוסר. החווה במדבר המוצגת ע"י כדורים גדולים המתרוצצים על הבמה כמו כדורי אבק, החווה הנטושה המוצגת על ידי כמה אביזרים הפוכים, ושיא ההצגה בעיני הייתה הדרך בה הומחש לקהל עניין התעופה.
וולט כבש אותי בתמימותו וכך גם המאסטר בכאריזמה הגדולה והכובשת שלו ועל כך שאפו גדול לשני השחקנים הללו שבמשחקם החזיקו את לב ההצגה.
ההצגה היא תענוג רצוף. אי אפשר שלא להישאב להצגה, ליפול בקיסמה, להישאב לכריזמה של המאסטר, לכאוב את כאבו של וולט לרצות לבכות איתו בכאבו ולשמוח בשמחותיו. ממליצה לכם בחום רב, שלא לפספס את ההצגה המיוחדת הזו ולעבור ערב שכולו חוויה מיוחדת.
על פי הרומן "מר ורטיגו" מאת פול אוסטר
מחזה: יואב שוטן- גושן, עירד רובינשטיין
בימוי: עירד רובינשטיין
שחקנים: הלל קפון, גלעד קלטר, אנג'לה שטיינגרט, אורי יניב, קארין סרויה, מיקי לאון, לוסי דובינצ'יק, פאולו א. מואורה, מיכאל ריבקין
תפאורה ותלבושות: מיכאל קרמנקו
תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
כוראוגרפיה: עמית זמיר
סאונד: מיכאל וייסבורד
עוזר במאי: סשה קריינדלין
מפיק בפועל: רומן קבטנר
צילום: רדי רובינשטיין
פוסטר ההצגה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה