תיאטרון הולגאב, שמעתם עליו? תיאטרון ישראלי-אתיופי, מכירים? האמת שפעם ראשונה ששמעתי עליו. אני מנסה להיות פתוחה לסוגי תיאטראות שונים ולכן כשהתאפשר לי הלכתי לצפות בו. התיאטרון מציג בבית הקונפדרציה, שהוא מרכז תרבות למוזיקה אתנית ושירה הנמצא בירושלים, והתאטרון נקרא תיאטרון הולגאב.
הגעתי לצפות בהצגה בשם גי וגו. ההצגה הזו היא יותר מופע פנטומימה של ליצנות מודרני, שבו שני שחקנים רוקדים, מתזזים ומקפצים על הבמה במשך שעה וזה בלי להוציא הגה. הם מקפצים עוברים מסע מטורף ומנסים לספר סיפור. המופע משעשע, מלא אנרגיה ומתואם להפליא בן השחקנים.
כל הכבוד לשחקנים על האנרגיה המטורפת שהושקעה על הבמה. באיזה שהוא שלב אני קצת התעייפתי בשבילם. אבל ממליצה לכם ללכת ולצפות באחד מהמופעים של התיאטרון המיוחד הזה והעיקר שישמעו עליו קצת יותר.
תקציר ההצגה מתוך אתר התיאטרון:
מופע ליצנות מודרנית, מחול ותיאטרון פיזי ללא מילים. שתי דמויות לבושות בחליפות ומגבעות פורצות לבמה וזזות כאיש אחד בקצב מהיר. הדמויות עוברות מסע מוטרף בין חופש ובטלה ועד לעבודה סיזיפית במפעל .
שתי הדמויות נעות ורוקדות בקצב היסטרי ויוצרות ביניהן שפת ליצנות, סלפסטיק ומחול, עם מוזיקת רוק ואפקטים של סאונד.
שתי הדמויות נעות ורוקדות בקצב היסטרי ויוצרות ביניהן שפת ליצנות, סלפסטיק ומחול, עם מוזיקת רוק ואפקטים של סאונד.
"גי וגו", מאת: תיאטרון הולגאב
יצירה ובימוי משה מלכא
משתתפים צביקה היזיקיאס, אדם שפירה
כוריאוגראפיה צביקה היזיקיאס
מוזיקה עדי חייט
עיצוב תלבושות ותפאורה גילי עזרן
עיצוב תאורה נהוראי לוידור
ניהול הפקה ניר לנדא
עוזרת במאי הדס קדרון
צילום משה מלכא
פליירים של ההצגה
