בירושלים, בבית (המכונה בית הננות) אליו לוטשים הקבלנים עיניים, גרות להן הקשישה חנה יונה, שלוש בנותיה – ירדנה, אורנה, סימונה, הנכדה דנה והמטפלת הרומנייה יוהנה. אליהן מצטרף רפי, דייר המתחזה למשורר, אבל כוונתו האמיתי היא לשכנע את חנה יונה למכור את הבית לסוחר נדל"ן.
בשפה ייחודית לה, מתארת מירה מגן בצבעוניות, את קורותיהן של כל אחת מהדמויות הגרות בבית את בעיותיהן, התפתחותן ודרכן להלחם בבעיותיהן היומיומיות.
חנה יונה, זקנה שמתקרבת לגיל 80, מעמידה פני סנילית, אבל מנסה לטרוף ולבלוע מהעולם כל מה שרק אפשר. צובעת את שערה לשחור, יוצאת לפאבים ומשתכרת. יש לה דעה על כל דבר ואינה נשארת חייבת לאף אחד.
יוהנה, המטפלת הרומנייה, אשר מתארת בעברית עילגת את פחדיה מביטוח לאומי, ומעין הרע, עוטפת את הבית בסרטים ובגדים אדומים. כל רצונה הוא לעבוד עוד כמה שנים כדי שתוכל לשלוח כספים לבתה שברומניה. בהרבה חום, אהבה ודאגה מטפלת יוהנה בחנה ובכל הנשמות הזקוקות לאהבה.
ירדנה, אם חד הורית, אשת יחסי ציבור, שמתעוררת יום אחד ומוצאת שחצי מחייה עברו מבלי הישגים גדולים, ומחליטה לשנות את חייה.
אורנה, כימאית העובדת במפעל לשבבים, המחליטה לעזוב את הארץ ונוסעת במסגרת עבודתה לעבוד במפעל בחו"ל.
סימונה, רופאה במחלקה גריאטרית. מגלה כי חבר לשעבר וקולגה, חולה בסרטן. הוא מציע לה זרע שהקפיא לפני הטיפולים, והיא מחליטה לעשות מעשה.
דנה, הנכדה, בתה של ירדנה, ילדה בודדה הגדלה פרא, ללא תשומת לב מיוחדת ממשפחתה או מאימה החושבת שתוכל ליצור קשר משמעותי עם בתה בכל רגע נתון אבל אינה עושה את הצעד המתאים.
אל כל הננות חובר רפי, המעמיד פני משורר כדי שיוכל לחדור ולגור בבית, ולשכנע את חנה יונה למכור את הבית לבוס שלו. אף לו צרות משלו, אחותו מטופלת הנער נכה והוא מנסה לתמוך בה כספית.
החיים אינם קלים לאף אחד מהדמויות ובכל זאת כל אחד מהם מנסה בדרכו שלו לשפר את חייו, להגשים חלומות, ולמצות כל רגע בחיים.
ממליצה בחום.
“עיניים כחולות מדי”, מאת מירה מגן
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן
שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 270
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה