'תישארי' מביא את סיפורה של דליה, אישה אמיצה שלאחר הרבה משברים, ויתורים והקרבה, מחליטה החלטה אמיצה להגשים את רצונה האישי ולשים את טובתה והאושר האישי שלה לפני ועל אף רצונם של אחרים. אישה בת חמישים פלוס, לאחר שתי מערכות יחסים זוגיות, אם לשלושה וסבתא, מוצאת את אהבת חייה, יוצאת מהארון, נוטשת את הכל ועוזבת כדי לפתוח, להתחיל חיים חדשים ולהישאר.
דליה, מספרת באומץ על חייה. על נישואיה הראשונים לעמיחי איתו נשארה 10 שנים למרות שזוגיות כבר לא הייתה שם. על שני בניה שנולדו לה בנישואים אלו ועל דיכאון אחרי לידה ממנו סבלה שנים. על נישואיה שהשניים לדניאל, נישואים שנמשכו 20 שנה, בהם נולדה בתה. נישואים בהם חוותה חופש רב אבל שוב גם הרבה בדידות ואכזבה. חיים שבהם הרצון והנסיון ליצור משפחה חדשה ומגובשת נכשל והנפגע העיקרי הוא בנה הבכור הרגיש שלא מצליח למצוא שפה משותפת עם האב החורג.
וכל זאת עד שבפגישה וירטואלית באינטרנט, דרך 'קפה דה מרקר', נתקלת דליה במירהג'י. הפגישה הוירטואלית הופכת לפגישה פנים מול פנים. פגישה שבה מתגלה הכימיה, שבה היא מגלה שהגיעה לבית האמיתי. בית שעבורו צריכים לבצע ויתורים עצובים, כואבים, לא נשלטים ומכמירי לב.
דליה מנסה שוב ושוב לבנות בית ועוד בית, הן רוחני והן פיזי. עד שלבסוף מחליטה החלטה אמיצה לעזוב את כל אותם בתים ולבנות בית חדש ומאושר ובו להישאר.
הציור, או יותר נכון הרישום, תופס חלק ניכר בסיפור. החל בכריכה של אוסף מגובב של בתים המרמז על הסיפור עצמו. וממשיך ברישומים מיוחדים, מאירים ורומזניים המשולבים בין ובתוך הפרקים. ומרתק עוד יותר ההשוואות וההשלכות שנעשות בתוך הסיפור עצמו בן הציור לחיים.
מתוך ראיונות באינטרנט עם תמי בצלאלי, התגלה כי בינה ודליה יש קווים רבים של דמיון והספר מביא פרטים רבים מחייה האישיים של הסופרת.
מעניין ומומלץ בחום.
לינק לגלריה 'בתים שעוזבים'. צוייר בתקופה שתמי בצלאלי בנתה בית ומוזכר בספר.
תישארי, מאת: תמי בצלאלי
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן
שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 394
