"תרופה" - צילום: ליוסי צבקר
אריה שטיין , גיבור המחזה "תרופה", עורך דין גרמני ממוצא יהודי העוסק ברישום של פטנטים מדעיים אשר מגיע בעקבות מותו של אביו, יהודה, מדען בעל שם וחוקר מוח, למעבדה המוזנחת של האב באוניברסיטת היידלברג, על מנת לרוקן אותה. נבירה במסמכים מגלה לאריה מחקר שאביו ניהל לפני כשלושים שנה אשר עוסק בתרופה לאלצהיימר.
המחזה מתנהל כולו במעבדה, וקופץ בזמנים הלוך חזור בן האב המנהל את המחקר לבן המנסה להבין מה קרה? מדוע המחקר הופסק ומדוע אביו לא פירסם את תגליתו?
בהדרגה, מתברר כי בסיס המחקר מקורו בחומרים וניסויים שנערכו על ידי הנאצים בילדים יהודים במחנות. ידיעה שעצרה את האב מלפרסם את ממצאיו ואף הביאה לניסיון לשרוף את המידע. עתה אריה הבן, עומד בפני כמה דילמות, כשאחת מהן היא הדילמה המוסרית האם להוציא את התרופה לשוק ולהתעשר או לזנוח את כל העניין בגלל הפשעים שנעשו עם חומרים אלה. והן בפני דילמה נוספת של הזהות היהודית שלו, האם להתכחש לה או שלא.
אחד הדברים המעניינים והמיוחדים בהצגה הוא שאותו שחקן (דני גבע) משחק את האב ואת הבן ובשניות מלהטט בן הדמויות עד שלפעמים הגבולות בן הדמויות מטשטשות.
צילום: יוסי צבקר
שחקנית נוספת שכבשה את תשומת ליבי היתה קייטלין פינקל. היא מגלמת סטודנטית מהפכנית מעברו של האב, שחקנית שופעת אנרגיה הכובשת את הצופה בחינניות שלה.
ההצגה מעמידה בפני הצופה דילמה מוסרית שלא בטוח שיש לה פיתרון חד משמעי, ומעלה שאלות קשות. עם זאת דרכי ההצגה של הדילמה והנסיון להגיע לפיתרון מוצגים במשחק מעולה, מרתק וכובש.
צילום: יוסי צבקר
ההצגה בעלת פוטנציאל רב ומקווה שיימצא בפניה האפשרות להמשיך להתקיים ולהציג גם בפני קהל נוסף חוץ מאלו שמגיעים לבית צבי לצפות בה.
כמובן שממליצה בחום.
תודה לתיאטרון הספרייה, ולמועדון הצופות של סלונה.
בהשתתפות בוגרי בית צבי: דני גבע, מורן בן אריה, אודי בן דוד, קייטלין פינקל
מאת: מאיה שעיה
בימוי: מאיה שעיה
תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
תלבושות: דפנה פרץ
תאורה : אורי מורג
מוסיקה: אריאל קשת
הדרכת טקסט: דפנה מרסר-הדרי
קרדיט צילום: יוסי צבקר
תמונת ההצגה
