הצגה – "אוכלים" – תיאטרון החאן

צילום: גדי דגון

'אוכלים' מתבסס על סיפור פרשת כרם נבות היזרעאלי המוזכרת בתנך בספר מלאכים א', ומביאה אותו כמשל מעבר למקום ולזמן.

המלך אחאב טרוד וכעוס. במקום לנהל את הממלכה הוא שקוע ברצונו בחלקת כרם הסמוכה לארמונו. אבל לצערו החלקה היא רכושו וחלקת אבותיו של איכר ששמו נבות היזרעאלי אשר מסרב להיפרד ממנה למרות ההצעות המפתות של המלך לפיצוי הולם.

לאשתו, איזבל, נימאס מרפיונו של בעלה והיא מחליטה ללמד אותו פרק בהתנהלות שלטונית. אתה המלך, אתה רוצה אז קח ואם לא אז ייקחו ממך. היא מזמנת לשולחן המלך (קריצה ל"מטבחון" המדיני) את יועץ המלך הבכיר שמאי ואת היועץ המשפטי אליקים, מאביסה אותם במאכלים, רומזת, עוקצת, לוחצת, דורסת ומכריחה את היועצים לתת פתרון במסגרת החוק ואף מאלצת אותם לשתף פעולה עם ה"פתרון". היועצים מפחדים לאבד את תפקידם ונאלצים לשתף פעולה.

 

צילום: גדי דגון

לפני ההצגה בדקתי מתוך סקרנות, כמה זמן ההצגה כבר רצה והופתעתי לראות שהיא עלתה לראשונה ב-2011. 7 שנים שההצגה מציגה והסיפור שהוא במקורו תנ"כי עדיין הוא כל כך אקטואלי ורלוונטי לתקופתנו אנו. אולי הזמן והסיטואציה משתנים אבל השחיתות, הצביעות, הכוחנות, שם שום דבר לא משתנה.

ההצגה הייתה חוויה מיוחדת. התפאורה של חדר האוכל, ההתעסקות באכילה, מגשי האוכל המרשימים שהוזרמו בצורה קומית לבמה, כל אלה הוסיפו רבות להצגה. ורצוי לו לכל מי שמתכנן להגיע להצגה לאכול טוב לפניה כי אחרת הוא עוד עלול לצאת רעב.

אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות בסופה של הצגה זה להאזין לקטעי שיחות של אנשים על הרשמים המידיים שלהם מההצגה. להפתעתי הפעם בסופה של ההצגה, עברו לידי קבוצה של בני נוער שהיו אף הם בהצגה ותענוג היה להקשיב להם, על איך הם משווים במרץ והתלהבות, שחקן זה או אחר ששיחק בהצגה לתפקיד אחר ששיחק בהצגה אחרת, מה שאומר שהם היו בהצגות אחרות של החאן ועל זה כל הכבוד לחאן על העידוד של הדור הצעיר להגיע לתיאטרון.

תודה לתיאטרון החאן על החוויה וההנאה הרבה בצפייה בהצגה.

תקציר ההצגה מתוך אתר תיאטרון החאן:

“…כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון: וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה”

סאטירה רבת עוצמה שגיבוריה התנכיים הם המלך אחאב, אשתו איזבל ונבות היזרעאלי, שאת כרמו חומד המלך.

יעקב שבתאי (1934-1981) מחשובי הסופרים העבריים, פזמונאי פורה, מתרגם ומחזאי .מספריו: זכרון דברים וסוף דבר. ממחזותיו: נמר חברבורות וכתר בראש.

"אוכלים", מאת: תיאטרון החאן

משתתפים: אריאל וולף, אריה צ’רנר, נילי רוגל /כרמית מסילתי קפלן, לירון ברנס / ניר רון, יהויכין פרידלנדר, יוסי עיני

 מאת : יעקב שבתאי

בימוי:  מיכאל גורביץ’
עיצוב במה ותלבושות: פרידה קלפהולץ-אברהמי
תאורה : רוני כהן

קרדיט צילום: גדי דגון

צילום: גדי דגון

סודות של חיים מופלאים - סוזן מייסנר

'סודות של חיים מופלאים' הוא ספר רגיש ומרגש המספר על הפרדה בן אחיות על רקע של פינוי ילדים מלונדון בתקופת הבליץ במלחמת העולם השנייה.

סטודנטית אמריקאית להיסטוריה (קנדרה), מגיעה לפגישה עם איזבל מקפרלנד, החוגגת את יום הולדתה ה-93. הן נפגשות כדי לשמוע את קורותיה של איזבל, במלחמת העולם השנייה ובמיוחד על הקורות אותה כילדה בלונדון בעת הבליץ ואחרי שפונתה מהעיר. עם תחילת השיחה, מגלה איזבל שזהו אינו שמה ושהיא איננה בת 93, ובאותה נשימה מתחילה לספר על קורותיה של משפחת דאונטרי, משפחה חד הורית הכוללת אם ושתי בנות. הסיפור מתמקד באחות הגדולה ששמה אמליין דאונטרי שבהמשך תתגלה כאיזבל.

אמליין נולדה לאם שהייתה רק בת 16 כשילדה אותה. בתחילתו של הסיפור בשנת 1940, אמליין היא נערה כבת 15 ואחותה הקטנה, ג'וליה, בת שבע. הן אחיות מאבות שונים. אמליין מעצבת שמלות כלה, מצליחה להתקבל לעבודה בבוטיק לשמלות כאלה, ואף חולמת על עתיד בתחום עד לרגע שגילה מכניס אותה לקטגוריה של גילאים שבו היא אמורה להתפנות עם שאר ילדי לונדון לפני שמתחילות ההפצצות על לונדון. היא נשלחת עם אחותה למחוז גלוסטרשייר ושתיהן מגיעות לביתה של שרלוט שמאמצת אותן אליה בחום כתחליף לילדים שלא נולדו לה מעולם.

אמליין אובססיבית לגבי ברצון להגשים את חלומה, וכשמגיעה ההזדמנות היא אינה מהססת לחזור ללונדון על מנת להיפגש עם מעצב אופנה שמביע עניין בעיצוביה ומעוניין לקבל אותה לסדנתו כשוליה. היא מחליטה לברוח ולשוב ללונדון וההחלטה הזאת, שקיבלה בטרם מלאו לה 16, עתיד לשנות את כל מהלך חייהן של שתי האחיות ואימן והמחיר של השינוי הזה יהיה כבד מאוד.

הספר מעניק לקורא הצצה לחייהם וסבלותיהם של האוכלוסייה האזרחית באותה תקופה. על הצורך להיפרד למספר שנים מהילדים על מנת להעבירם לסביבה בטוחה יותר אבל לא תמיד חמה ומאושרת יותר. על ההתגייסות של האזרחים שחיו בחלקים הכפריים של אנגליה למען ילדי לונדון, על החיים בלונדון לפני, בתקופת הבליץ ואחריה.

הספר מומלץ בחום רב. הוא נקרא בנשימה עצורה, ומספר דמעות נוגבו, עד לסיומו. קשה היה להניחו מהיד עד שהדף האחרון נהפך.

ספר ניתן לקריאה באמצעות אתר עברית.

סודות של חיים מופלאים, מאת: סוזן מייסנר

Secrets of a Charmed Life / Susan Meissner

מאנגלית: דורית בריל פולק

הוצאת: מודן

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 396

מרחק ביטחון - סמנתה שוובלין

'מרחק ביטחון' נוגע במספר נקודות רגישות, שהעיקרית בניהם היא הקשר הסמוי הקיים בין הורים וילדים, ואם מדמים את הקשר לחוט אז כמה לקשור וכמה לשחרר, ומה מרחק הביטחון שאליו ניתן לשחרר את הילד כדי להעניק לו עצמאות מסוימת אבל בה במידה להיות נוכחים.

בראיון שנערך עם הסופרת היא אומרת כי: "העלילה מעוגנת במציאות אקטואלית בלתי נתפסת – כפרים שלמים במולדתה ארגנטינה, בהם אנשים סובלים מפגעים גופניים, מחלות ומוות, בשל זיהומים שמקורם בחומרי ההדברה בשדות הסויה שבתחומם. למרות הנושא הפוליטי, שוובלין, בספרה, דווקא מתרחקת מהעובדות, ולכן אפשר לקרוא את יצירתה בלי להבין שמאחוריה עומדים מקרים אמיתיים."

אמנדה, אישה צעירה, שוכבת גוססת במרפאה והיא בשעותיה האחרונות. היא מנהלת שיחה עם ילד ששמו דיוויד. הילד אינו בנה אבל הקשר מתברר במהלך הסיפור. הילד מבקש מאמנדה שתתאר לו את שאירע לה ומכוון אותה להגיע לנקודה שבה חל האסון.

אמנדה, מגיעה לחופשה בכפר עם בתה נינה. במהלך החופשה פוגשת אמנדה את נינה, אמו של דיוויד, המספרת לה כי בילדותו הורעל דיוויד, וכדי להצילו ממוות היא מסכימה שמרפאה כפרית תעביר את נשמתו לגוף אחר ונשמה אחרת תעבור לגופו של בנה.

אמנדה ובתה נקלעות לרצף אירועים שמקורו בזיהום שאף אחד לא מדבר עליו, אבל הוא מטיל את צלו במשך שנים על המקום על אנשיו ועל הדור הצעיר. הן נחשפות לזיהום אשר השלכותיו, תוצאותיו וההחלטות שיש לקחת משפיעים על כולם.

הנושא העיקרי מעניין, הורות, הקשר עם הילד, וכך גם הנושא הנוסף של זיהום סביבתי והשלכותיו על הסביבה וכן קשר השתיקה. אבל הנקודה מסוימת הלכתי לאיבוד ונשארתי עם הרגשה של פיספוס. הגלישה לעל טבעי, המעבר של הנפש מגוף לגוף צרם. דברים רבים נותרו באוויר לא ברורים וללא פתרון נתונים לדמיונו הפרוע של הקורא.

הראיון עם הסופרת:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5248947,00.html

מרחק ביטחון, מאת: סמנתה שוובלין

Distancia de rescat / Samanta Schweblin

מספרדית: אדם בלומנטל

הוצאה: עם עובד

שנת הוצאה: 2018

מס' עמודים: 112

הצגה – "תעלולי סקפן" – תיאטרון החאן

צילום: גדי דגון

'תעלולי סקפן' מעלה את סיפורם של שני זוגות אוהבים : ליאנדר וזרבינט ושל אוקטב והיאסינט. שני הזוגות רוצים להתחתן אבל מפחדים מאבותיהם ז'רונט וארגנט שמצדם כבר מתכננים לחתן אותם עם בנות זוג אחרות. על מנת לשכנע ולפייס את דעתם של האבות הזוגות מבקשים את עזרתו של סקפן, משרתו של ז'רונט, ושמצידו נעזר בסילבסטר, משרתו של ארגנט. לאחר מסכת של תחבולות ותעלולים מצדו של סקפן התושייתי והממולח, מתגלה האמת והכל בא על פתרונו בשלום וכולם מאושרים ומרוצים.

על במה נטולת תפאורה וכמעט עירומה למעט מזרון ולעיתים כסאות, המחסור אינו מורגש. השחקנים, התלבושות, הטקסט והמוזיקה של קרן פלס מחפים על החוסר.

אריה צ'רנר ויהויכין פרידלנדר בתפקיד האבות העשירים והקמצנים מצליחים כל אחד בדרכו שלו להמחיש את קמצנות דמותם של האבות ואת טיפשותם ביחסם למשרתיהם.

צילום: גדי דגון

את ההצגה גונב ויטלי פרידלנד, מלא קסם והומור הוא מתזז על הבמה ומצליח לעזור לאוהבים לשכנע קמצנים ולנקום נקמות קטנות בהרבה קסם וחן.

ארז שפריר בתפקיד סילבסטר ובעוד בכמה דמויות שונות הוא חוויה מיוחדת בפני עצמה. תעלוליו, הופעותיו המפתיעות, הפתאומיות והלא צפויות על הבמה גרמו לי כצופה לתהות מתי ואיך הוא יצוץ לו שוב על הבמה ולהתענג כל פעם מחדש.

צילום: גדי דגון

בשנים האחרונות צפיתי בלא מעט הצגות, את חלקן אהבתי ואת האחרות פחות. מקומדיות רבות שיצא לי לצפות, יצאתי עם תחושה מעוסה, שניסו להצחיק אותי בכוח וחלקן היו פשוט בדיחה על חשבון האינטליגנציה של הצופה. ההצגה תעלולי סקפן צריכה להיות דוגמא ובית ספר מעולה לכל אותן שחקנים/הצגות/במאים, איך צריכה להיות קומדיה טובה. איך לגרום לצופים ליהנות מכל דקה ולא לרצות שייגמר. איך לגרום לצופים לרצות לראות את ההצגה שוב ותאמינו לי שמעט מאוד פעמים, עם כל כמה שנהניתי מהצגה, יצאתי עם תחושה שאם תהיה לי אפשרות ארוץ לראותה שוב.

ואם לא פרטתי והבהרתי מספיק כמה נהנתי מההצגה המעולה הזו, אז מספיק לבדוק כמה שנים ההצגה הזו עדיין רצה וממלאת אולמות בכל פעם שהיא עולה. קרוב ל-10 שנים!!!

תודה לתיאטרון החאן על החוויה וההנאה הרבה בצפייה בהצגה.

"תעלולי סקפן", מאת: תיאטרון החאן

תקציר ההצגה מתוך אתר הבמה:

המחזה "תעלולי סקפן" הוא קומדיה צרפתית שכתב מולייר המספרת את סיפורם של שלושה: אוקטב וליאנדר, שני נערים מפונקים מבית עשיר, וסקפן, ספק משרת ספק יועץ תככים, שניתן להשתמש בשכלו החריף כדי להיחלץ מצרות שעדיף היה מלכתחילה לא להיכנס אליהם.

השניים ליאנדר ואוקטב מתאהבים כל אחד בשתי נערות עניות, אך חוששים מתגובת אבותיהם שלהם יש תכניות אחרות לגמרי לגביהם. על מנת להינצל מעונש, ועל מנת שלא לאבד את אהבת הוריהם (וגם לא חלילה את הירושה), הם מגייסים לעזרתם את סקפן, כדי שבעזרת שכלו החריף ופניו התמימות יחלצם מהצרה שאליה נקלעו. סקפן שאינו מחמיץ שום הזדמנות לשקר, לרמות ולנצל את תמימות זולתו, נרתם כמובן למשימה, ובמהלך ההצגה עובר מתחבולה אחת לאחרת בכדי לסייע לשני חבריו-אדוניו עד הסוף הטוב שבו הכול בא על מקומו בשלום.

משתתפים:

ארז שפריר, אריאל וולף, אריה צ’רנר, נילי רוגל, שמרית לוסטיג / תמר אלקן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, יואב היימן / איתי זבולון

קומדיה מאת :מולייר

נוסח עברי: נתן אלתרמן
בימוי: אודי בן משה
תפאורה: פרידה קלפהולץ-אברהמי
תלבושות: דנה צרפתי
מוסיקה: קרן פלס
תאורה: רוני כהן

קרדיט צילום: גדי דגון

צילום: גדי דגון

הצגה – "העולם האחר" – תיאטרון החאן

צילום: יעל אילן

ההצגה 'העולם האחר' היא דרמת פשע פסיכולוגית וירטואלית. היא מתרחשת בעולם עתידני, שבה האינטרנט היא רשת מתוחכמת המנהלת מתחמים עם מציאות מדומה, ומאפשרת לאנשים להתחבר למה שהרשת מציעה, ליצור לעצמם זהות חדשה ולעשות ככל העולה על רוחם.

צילום: יעל אילן

מוריס, בלשית משטרה, מגלה מתחם סודי שכזה אשר מזמין אנשים לממש תשוקות אפלות. המתחם הסודי מהווה גן עדן יפהפה למימוש תאוות אסורות, ונוצר על ידי יוצר מסתורי בשם "פאפא" ונקרא בשם "המפלט" ובמרכזו ילדה קטנה. הכל מכוון ומרמז לכיוון נושא הפדופיליה. הבלשית מצליחה לשים את ידיה על אותו "פאפא" מביאה אותו לחדר חקירות ומכאן מתחיל משחק מוחות כשהבמה נעה בין חדר החקירות לבין ה"מפלט" עד לסוף המפתיע, אבל בעצם אין סוף והקהל נשאר עם שאלות רבות.

צילום: יעל אילן

האם כל מה שאסור במסגרת החוק בעולם האמיתי נהפך למותר בעולם האחר, הווירטואלי? היכן נמצא הגבול במימוש פנטזיות ותשוקות? והאם הדילמות האתיות שקיימות בעולמנו אין להם שום משמעות בעולם אחר? כמה קל להתפתות? והאם לשם העולם הולך?

אלו שאלות שהמשיכו ועדיין ממשיכות להדהד בראשי הרבה אחרי שהמסך ירד. בזו גדולתה של ההצגה, השאלות שהיא מעלה ועצם זה שאינה מרפה מהצופה הרבה אחרי שעזב את האולם.

צילום: יעל אילן

לכל אותם אנשים ה"מכורים" לאינטרנט וגם לאלו שלא, מומלץ בחום.

תודה לתיאטרון החאן על החוויה העתידנית והמיוחדת.

"העולם האחר", מאת: תיאטרון החאן

 תקציר ההצגה מתוך אתר התיאטרון:

מוריס, בלשית משטרה  צעירה ושאפתנית, מגלה ברשת מתחם חדשני ומסתורי, המזמין אנשים לממש תשוקות אפלות. אחרי מבצע בילוש סודי היא מצליחה ללכוד את “פאפא”- יוצר המתחם המסתורי ולהביא אותו אל חדר החקירות. החקירה הופכת לקרב מוחות מסוכן שמאיים לחשוף סודות אפלים מעברה של מוריס ולהרוס את החקירה ואת חייה שלה.

עלילת המותחן נעה בין חדר החקירות לבין “המפלט”, אותו מתחם סודי ויפהפה המהווה גן עדן של תאוות אסורות, ומביאה את המחזה אל סופו המפתיע והמתוחכם.

"העולם האחר" הינו מחזה עטור שבחים ופרסים, ביניהם פרס סוזאן סמית בלאקברן לשנת 2012. ב"טלגרף" הבריטי הגדירו את המחזה: "דרמה חדה ומטלטלת",  ב"וושינגטון פוסט" בארה"ב סיכמו: "מבט חכם ושונה על מוסר בעולם הוירטואלי".

 את המחזה כתבה המחזאית האמריקאית ג'ניפר היילי והוא הוצג לראשונה בכנס מחזאים ב-2011 (הבכורה התקיימה ב-2013 בקליפורניה). מאז, הוצג המחזה במקומות נוספים ברחבי ארה"ב ובאוסטרליה.

משתתפים: אריאל וולף, אריה צ’רנר, יהויכין פרידלנדר, יעל טוקר וסוזנה פפיאן

עברית: אלי ביז’אווי

מאת: ג'ניפר היילי

בימוי: איה קפלן

תפאורה: סבטלנה ברגר

תלבושות: יהודית אהרון

תאורה: רוני כהן

מוסיקה: אבי בללי

וידיאו ארט: גיא רומם

תנועה: עמית זמיר

קרדיט צילום: יעל אילן

צילום: יעל אילן

הצגה – “חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק” – תיאטרון החאן

צילום: ז'ראר אלון

חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק – זהו שמה של ההצגה החדשה אותה מעלה תיאטרון החאן בימים אלו. שם קצת מפוקפק ולא קליט, שם שלדעתי לא עושה חסד עם ההצגה ויגרום אולי לאנשים להירתע. ואולי אני טועה ודווקא שמה הלא קליט של ההצגה יסקרן? בכל מקרה תנסו לשנן לכם את השם ולזכור שאתם חייבים לעצמכם את ההצגה המדהימה הזו. הצגה נהדרת שאני מאחלת לה ולשחקניה שתצליח ותרוץ רבות על במות התיאטרון כי היא בהחלט ראויה לזה.

צילום: ז'ראר אלון

ההצגה מתרחשת כולה במשרד כלשהו בתחנת משטרה באיטליה. לכאורה באיטליה כי אם נעצום עיניים היא יכולה להיות בכל מקום, ואולי לאו דווקא במשטרה או לאו דווקא באיטליה... מטורף עם תעודות מגיע לתחנת המשטרה, מתחפש לשופט-חוקר ומנהל חקירה סביב מותו של אדם תמים שהמשטרה הלבישה עליו בכוח שהוא אנרכיסט ו"גרמה" כנראה למותו. ה"מטורף" מצליח להוציא בדרכים לא דרכים אמיתות וגילויים מהשוטרים, מוביל אותם באף ועושה בהם כרצונו עד לסוף המפתיע. ועל הדרך אף מצליח להכניס ב"חן" ונונשלנטיות גם קצת עקיצות על האקטואליה הפוליטית והשחיתות המקומית כאן בארצנו.

ההצגה מרהיבה, וקולחת. אין בה רגע דל. כל ששת השחקנים שיחקו נהדר, אבל ארז שפריר התעלה על כולם. ארז שפריר הוא פשוט וירטואוז, בקלילות ובשארם הוא גונב את ההצגה, משתולל על הבמה, ועושה ככל העולה על רוחו. הוא מפתיע במעברים מדמות לדמות, לובש ופושט דמויות ומביא את ההצגה לשיאים כאלו שלא מאמינה שהיו מגיעים אליה בלעדיו.

 

צילום: ז'ראר אלון

תזכרו את השם, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, וחפשו אותו במדורי התיאטרון וכשתתקלו בו אל תהססו ורוצו לראותה.

 תודה לתיאטרון החאן.

"חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק" – תיאטרון החאן

תקציר ההצגה מתוך אתר התיאטרון:

ההצגה המתרחשת במילאנו היפה, שבאיטליה היפה, היא על ימינו היפים בכלל.

ברקע נשמעים הדי פצצות המתפוצצות בתחנות רכבת, במסעדות ובסופרמרקטים.  קולות עמומים אך מוכרים של שביתות, עיצומים, הדלפות, השמצות ושיקוצים בכלל, ורעש כללי ברור של חבטות והתכתשויות בין כל מי שיש לו יד או רגל- באיטליה כמובן.

מטורף המשוגע על תחפושות, מתחפש לשופט-חוקר וחושף בחקירה חוזרת בעניין מוות מאוד מוזר של אנרכיסט-טרוריסט די מפוקפק את:

שחיתות המדינה (באיטליה כמובן)

טמטום השוטרים (רק באיטליה, כמובן)

הגל הגואה של ניאו פשיסטים וניאו נאצים (באיטליה ובסביבותיה)

ואת חוסר האונים המסורתי והבולט של מתקני החברה המתונים למיניהם (שם, פה, ובכל מקום)

מחזהו הנודע של דריו פו, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1997.

 

צילום: ז'ראר אלון

משתתפים:
ארז שפריר, ניר רון, יוסי עיני, יואב היימן, כרמית מסילתי קפלן, איתי שור

מאת: דריו פו

נוסח עברי: נסים אלוני

עיבוד ובימוי: מיכאל גורביץ’

תפאורה ותלבושות: סבטלנה ברגר

תאורה: רוני כהן

מוסיקה: דניאל סלומון

צילום: ז'ראר אלון

צילום: ז'ראר אלון

אדם צעיר – עיתון לילדות ולילדים - שלג - גיליון 55

החודש ביקשתי לשחזר את הקסם וההנאה שהייתה לי בחודש שעבר עם העיתון הקודם שעסק בסבתאות. פחדתי שהייתי משוחדת בגלל הנושא ולכן רציתי לדפדף בגיליון אחר ולבדוק אם הפחד שלי נכון או שלחינם. מתברר לשמחתי שלחינם. התענוג וההנאה חזרה על עצמה גם בגיליון החדש. ואפילו למדתי דבר חדש או שנים.

הנושא הפעם אחר, שלג. העיתון מצליח בשילוב עם איורים עדינים ומקסימים, ללמד, לספר, לחרוז, לחוד חידות והכול סביב נושא השלג, בארץ ובעיקר בעולם הגדול.

העיתון פתח בניסיון להביא את חווית השלג לאלו שהשלג לא יורד באזור מקום מגוריהם.

המשיך באגדה מקסימה על ילד שלמד בדרך הקשה את חווית ההישרדות בשלג לאחר שמשאלתו להפוך לדוב ולישון כל החורף התגשמה.

לימד את הקוראים על פסטיבל השלג ביפן. פסטיבל מרהיב שהתחיל בניסיון ליצור תערוכה קטנה בפארק מקומי והפך תוך שנים מעטות לאירוע פסטיבל שנתי שנמשך 7 ימים ובו משתתפים אנשים מכל העולם הבונים פסלים מרהיבים וגדולים שרק כדי לבנות אותם דרושה פעולת הכנה ובניה חודשים רבים לפני.

גילה לילדים (ולהורים) איך להכין איש שלג, טעים במיוחד, עשוי מחלבה, שוקולד, ביסקוויטים ועוד דברים טובים, כך שחייב להיות מוצלח.

לימד על עולמה של חיה מיוחדת, שמזוהה ומקושרת עם שלג. פינגווין. על חייהם בלהקות גדולות, ועל כך שלכל פינגווין יש קריאה מיוחדת משלו ובעזרתה בני זוג מוצאים אחד את השני ואת האפרוח שלהם. על זנים שונים של פינגווינים, על גידול הדור הבא, ועל דרכם המיוחדת להתחמם. במקומות קרים ביותר, בהם הטמפרטורה יורדת עד למינוס 50 מעלות, הלהקה מצטופפת, מקיפה ומחממת את אחד הפינגווינים. לאחר שהוא מתחמם עובר הפינגווין לשולי הלהקה וחבר אחר תופס את המקום הנעים באמצע. מקסים.

וזה רק חלק מהקסם.

העיתון הבא יהיה כנראה באווירה פורימית ויעסוק בנושא גמד-ענק.

לכל אלו שיש להם ילדים או בני נוער צעירים, ממליצה לכם בחום לעניין אותם בעיתון הזה. הם יתעניינו ואתם המבוגרים תיהנו. הוא קסום, מרהיב, מעניין, מלמד ומרתק.

אדם צעיר – עיתון לילדות ולילדים – שלג – גיליון 55

הוצאת: אדם צעיר

שנת הוצאה: 2018

עורכת: דניאלה אסא

מאיירת הגיליון: שחר קובר