יום רביעי, 24 במאי 2017

סופה של אליס – גלית דהן קרליבך



'סוּפה של אליס' הוא סיפורה של סופה, בתה של אליס, אם חד הורית. שמה ניתן לה כי נולדה במהלך סופת חול מידברית. אבל למרות שמה חייה מתנהלים על מי מנוחות ולאו דווקא בשל רצונה. סופה גרה עם אמה במושב דרומי קטן, מנומנם ומוזנח בשם אבריים, בו חיים תושבים תמהוניים וצבעוניים. היא מנהלת את סניף הדואר, מכורה לקריאת ספרים, כותבת המכתבים הלא רשמית של המושב וחולמת להיות סופרת.
בילדותה הובחנה סופה כילדה מחוננת יחד עם חבר ילדותה מיכאל. שערים נפתחו בפניהם בשל יכולותיהם. בעוד מיכאל התקדם, למד והתפתח, סופה נשארה במושב וקפאה על שמריה בשל אי יכולתה של אמא לוותר על ילדתה, לשחרר ולתת לה לפרוח והתעקשותה "לשמור" על סופה מתחת לסינר שלה.
אליס, אמה, היא אישה קשוחה שמסרבת להתגמש לחיים. היא מיילדת פיראטית אשר מיילדת בביתה נשים אשר אין רוצות ללדת בבית החולים. היא שואפת שסופה תהייה מיילדת כמוה אבל סופה אינה שותפה לחלום הזה ומטפחת חלום משלה, להיות סופרת, ובין לבין היא מנסה להעלות על הכתב את סיפוריה וסיפוריהם של הסובבים אותה ברומן שלו היא קוראת 'חייהם של האנשים הצבעוניים'.
את חייה המנוהלים על מי מנוחות, משבש גבר זר מצולק ומסתורי, שעובר לגור במושב המנומנם, מעורר אותו בשיפוצים וחידושים ומזעזע את האדמה מתחת לחייהם של בני המושבה יחד ובניהם סופה ואליס. פצעים נפתחים, סודות מתגלים.
סוּפה של אליס הוא הרומן השלישי של גלית דהן קרליבך. בשבילי הוא הראשון שקראתי מספריה ובהחלט לא אחרון. העלילה שובת לב, מרתקת, סוחפת וכתובה בשפה עשירה. כל אלו מהווים עבורי הבטחה מפתה מאוד לקרוא את ספריה הקודמים ואת אלו שבוודאי עוד יבואו בעתיד.

מומלץ בחום.

סופה של אליס, מאת: גלית דהן קרליבך
שנת הוצאה: 2017 
מס' עמודים: 384

יום שלישי, 4 באפריל 2017

תישארי – תמי בצלאלי



'תישארי' מביא את סיפורה של דליה, אישה אמיצה שלאחר הרבה משברים, ויתורים והקרבה, מחליטה החלטה אמיצה להגשים את רצונה האישי ולשים את טובתה והאושר האישי שלה לפני ועל אף רצונם של אחרים. אישה בת חמישים פלוס, לאחר שתי מערכות יחסים זוגיות, אם לשלושה וסבתא, מוצאת את אהבת חייה, יוצאת מהארון, נוטשת את הכל ועוזבת כדי לפתוח, להתחיל חיים חדשים ולהישאר.
דליה, מספרת באומץ על חייה. על נישואיה הראשונים לעמיחי איתו נשארה 10 שנים למרות שזוגיות כבר לא הייתה שם. על שני בניה שנולדו לה בנישואים אלו ועל דיכאון אחרי לידה ממנו סבלה שנים. על נישואיה שהשניים לדניאל, נישואים שנמשכו 20 שנה, בהם נולדה בתה. נישואים בהם חוותה חופש רב אבל שוב גם הרבה בדידות ואכזבה. חיים שבהם הרצון והנסיון ליצור משפחה חדשה ומגובשת נכשל והנפגע העיקרי הוא בנה הבכור הרגיש שלא מצליח למצוא שפה משותפת עם האב החורג.
וכל זאת עד שבפגישה וירטואלית באינטרנט, דרך 'קפה דה מרקר', נתקלת דליה במירהג'י. הפגישה הוירטואלית הופכת לפגישה פנים מול פנים. פגישה שבה מתגלה הכימיה, שבה היא מגלה שהגיעה לבית האמיתי. בית שעבורו צריכים לבצע ויתורים עצובים, כואבים, לא נשלטים ומכמירי לב.
דליה מנסה שוב ושוב לבנות בית ועוד בית, הן רוחני והן פיזי. עד שלבסוף מחליטה החלטה אמיצה לעזוב את כל אותם בתים ולבנות בית חדש ומאושר ובו להישאר.
הציור, או יותר נכון הרישום, תופס חלק ניכר בסיפור. החל בכריכה של אוסף מגובב של בתים המרמז על הסיפור עצמו. וממשיך ברישומים מיוחדים, מאירים ורומזניים המשולבים בין ובתוך הפרקים. ומרתק עוד יותר ההשוואות וההשלכות שנעשות בתוך הסיפור עצמו בן הציור לחיים.
מתוך ראיונות באינטרנט עם תמי בצלאלי, התגלה כי בינה ודליה יש קווים רבים של דמיון והספר מביא פרטים רבים מחייה האישיים של הסופרת.

מעניין ומומלץ בחום.

לינק לגלריה 'בתים שעוזבים'. צוייר בתקופה שתמי בצלאלי בנתה בית ומוזכר בספר.

תישארי, מאת: תמי בצלאלי
שנת הוצאה: 2016 
מס' עמודים: 394



יום ראשון, 5 במרץ 2017

הצגה – “תרופה” – תיאטרון הספרייה


Trufa-Zwecker  (149)
"תרופה" - צילום: ליוסי צבקר
אריה שטיין , גיבור המחזה "תרופה", עורך דין גרמני ממוצא יהודי העוסק ברישום של פטנטים מדעיים אשר מגיע בעקבות מותו של אביו, יהודה, מדען בעל שם וחוקר מוח, למעבדה המוזנחת של האב באוניברסיטת היידלברג, על מנת לרוקן אותה. נבירה במסמכים מגלה לאריה מחקר שאביו ניהל לפני כשלושים שנה אשר עוסק בתרופה לאלצהיימר.
המחזה מתנהל כולו במעבדה, וקופץ בזמנים הלוך חזור בן האב המנהל את המחקר לבן המנסה להבין מה קרה? מדוע המחקר הופסק ומדוע אביו לא פירסם את תגליתו?
בהדרגה, מתברר כי בסיס המחקר מקורו בחומרים וניסויים שנערכו על ידי הנאצים בילדים יהודים במחנות. ידיעה שעצרה את האב מלפרסם את ממצאיו ואף הביאה לניסיון לשרוף את המידע. עתה אריה הבן, עומד בפני כמה דילמות, כשאחת מהן היא הדילמה המוסרית האם להוציא את התרופה לשוק ולהתעשר או לזנוח את כל העניין בגלל הפשעים שנעשו עם חומרים אלה. והן בפני דילמה נוספת של הזהות היהודית שלו, האם להתכחש לה או שלא.
אחד הדברים המעניינים והמיוחדים בהצגה הוא שאותו שחקן (דני גבע) משחק את האב ואת הבן ובשניות מלהטט בן הדמויות עד שלפעמים הגבולות בן הדמויות מטשטשות.
Trufa-Zwecker  (196)
צילום: יוסי צבקר

שחקנית נוספת שכבשה את תשומת ליבי היתה קייטלין פינקל. היא מגלמת סטודנטית מהפכנית מעברו של האב, שחקנית שופעת אנרגיה הכובשת את הצופה בחינניות שלה.
ההצגה מעמידה בפני הצופה דילמה מוסרית שלא בטוח שיש לה פיתרון חד משמעי, ומעלה שאלות קשות. עם זאת דרכי ההצגה של הדילמה והנסיון להגיע לפיתרון מוצגים במשחק מעולה, מרתק וכובש.
Trufa-Zwecker  (304)
צילום: יוסי צבקר

ההצגה בעלת פוטנציאל רב ומקווה שיימצא בפניה האפשרות להמשיך להתקיים ולהציג גם בפני קהל נוסף חוץ מאלו שמגיעים לבית צבי לצפות בה.
כמובן שממליצה בחום.
תודה לתיאטרון הספרייה, ולמועדון הצופות של סלונה.
תרופה-1
בהשתתפות בוגרי בית צבי: דני גבע, מורן בן אריה, אודי בן דוד, קייטלין פינקל
מאת: מאיה שעיה
בימוי: מאיה שעיה
תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
תלבושות: דפנה פרץ
תאורה : אורי מורג
מוסיקה: אריאל קשת
הדרכת טקסט: דפנה מרסר-הדרי
קרדיט צילום: יוסי צבקר
תרופה3
תמונת ההצגה

יום שלישי, 28 בפברואר 2017

האורחים – אופיר טושה גפלה



'האורחים' הוא פרי יצירתו האחרון של אופיר טושה גפלה. סופר כישרוני ומיוחד שכל ספר שלו הוא חוויה מיוחדת בפני עצמה. לספרו הראשון 'עולם הסוף' התוודעתי במקרה לפני כמה שנים. התחלתי לקרוא אותו רק כדי לרצות את בתי שלא גמרה להלל אותו, אבל אחרי כמה דפים נשאבתי, לא יכולתי להניח מהיד ונהפכתי למעריצה שקוראת כל ספר שהוא מוציא (ויוציא) לאור.
האורחים לא איכזב. אופיר טושה גפלה בסגנונו המיוחד ובכישרון גדול הצליח שוב להפתיע, לרתק ולהדהים מחדש בעולם וברעיון שברא.
העולם של הספר האורחים, מתרכז סביב אירוע עולמי, שהתרחש 5 שנים לפני כן, ותחילתו ב־ 11 בינואר בשעה 4:19 לפנות בוקר. אירוע שארך שבוע ימים ונקרא 'שבוע המטמורפוזה'. באותו היום אנשים התעוררו כשמתנה מחכה להם ליד הדלת. קופסא ובה זוג נעלים כל אחד לפי מידתו וטעמו. כל אלו אשר נעלו את הנעלים מייד התחיל לפעול עליו תהליך המטמורפוזה. בתהליך זה מתחילים האנשים להשתנות לאדם אחר (פיזית ותודעתית), לאדם שעורר בהם את רגשות השנאה העזים ביותר שחשו בחייהם (נשים, גברים, בני משפחה, קשישים נאצים, שליטים ואפילו אנשים שכבר הלכו לעולמם). היחידים ש"ניצלו" מהמטמורפוזה היו ילדים מתחת לגיל 14, חולים תרדמת, קטועי רגלים, ואנשים אקרעיים שנעליהם נגנבו).
השבוע הזה יצר כאוס עולמי, שמנשך גם לאחר שהשבוע נגמר. בסופו חזרו האנשים להיות הם עצמם. אבל, חלומותיהם נשללו מאיתם. כל אחד התחיל לחלום את חלומותיו של מי ששנא אותו, ואלו שלא היה להם שונא, התפוגגו (בהמשך אפילו יוקם בית קברות ומוזיאון הנצחה מיוחד לאותם נעלמים).
גיבור הספר, אדם קור, שבימי המטמורפוזה הפך לאישה יפנית אותה פגש בעברו, הינו חוקר פרטי, שבעקבות השבוע ההוא המציא מיקצוע חדש לפרנסתו והוא לאתר עבור האנשים את ה"מקורי" שלהם, כלומר את מי ששנא אותם ושאת חלומותיו הם חולמים (וזה יכול להיות יותר מאדם אחד). הוא משחזר לעצמו ביומן את ימי המטמורפוזה את ההשלכות שלה שממשיכות להשפיע גם 5 שנים קדימה ועם המחשבה האם יתרחש ארוע נוסף, ומה הוא יביא עימו?

מומלץ בחום רב.
מחכה (בחוסר סבלנות) לספרו הבא שיגיע.

האורחים, מאת: אופיר טושה גפלה
הוצאה: כתר
שנת הוצאה: 2016 
מס' עמודים: 368

יום שלישי, 8 בנובמבר 2016

אמה – ג'יין אוסטן




'אמה'
 היא קלאסיקה שנכתבה לפני מעל ל-200 שנה, ועדיין היא ממשיכה להפיל בקיסמה אנשים רבים למרות המרחק רב השנים מאז שניכתבה. מה משך אותי לקרוא את הספר? שילוב של מספר גורמים. הרצון לגלות את סוד הקסם של יצירה שממשיכה להיות בתודעת הקוראים, ממשיכה להיות מתורגמת ומומחזת ליצירות קולנועיות כל כמה שנים. סיבה נוספת היא שהספר נכתב בידי אישה דעתנית ולא מתפשרת. עוד סיבה היא הרצון לחוות עולם אחר, שלא קיים עוד אלא היה קיים לפני מעל ל 200 שנה. וסיבה נוספת, חשובה לא פחות והיא ההוצאה והמתרגם. הוצאת הספרים המשובחת תמיר // סנדיק שכל ספר שהם בוחרים לתרגם ולהוציא לאור, הוא פנינה בעיני ואם הספר נבחר על ידם אזי אני שם לקרוא אותו. ואם שי סנדיק הוא המתרגם אז אחת כמה וכמה. תירגומו מוקפד, קריא, מותאם לרוח התקופה, ובין השורות מורגשת אהבתו ליצירתה של ג'יין אוסטן.
אמה, בחורה שנולדה למעמד של החברה הגבוהה, יפה, מוכשרת, מפונקת, מחוזרת ופמיניסטית (טרם זמנה). למרות כל זאת היא אינה מתנשאת ויש בה הרבה רגישות לזולת. בנות בגילה משודכות לנישואים, אבל היא לא רואה את עצמה מתחתנת. למה לה? אין לה את התמריצים שיש לבנות אחרות להינשא מאחר ויש לה כבר הכל, מעמד, חיי חברה, בית לנהל, כרכרה. לכן חייה עוברים עליה בנעימים, ועם כל זאת היא משועממת ומחפשת לשעשע את עצמה בעיסקי שידוכין. אבל, נסיונותיה לא מוצלחים במיוחד ובסופו של דבר גורמים לעוגמת נפש לכל הנוגעים בדבר ובניהם היא עצמה.
קסמו של הספר מלווה אותו לכל אורכו, קסם שפתח בפני צוהר לצורת חייהם של החברה הגבוהה באנגליה של לפני 200 שנה. המעמדות, התככים, הרכילות, החיטוט בחייהם של אחרים, ההתנשאות, הנשפים, הקודים החברתיים. וכל זה נכתב בצורה שנונה וביקורת סמויה בן השורות.
קסם של ספר, ולכל אלו שאוהבים את ספריה של ג'יין אוסטן וגם לאלו שלא מכירים, זהו ספר שחובה לקרוא.

אמה, מאת: ג'יין אוסטן
Emma – Jane Austen
מאנגלית: שי סנדיק
שנת הוצאה: 2015 
מס' עמודים: 560

יום שבת, 5 בנובמבר 2016

את - קרוליין קפנס



'את' נכתב בגוף ראשון מנקודת מבטו של ג'ו.
ג'ו הוא מוכר ומנהל חנות ספרים. בעל ידע רחב בספרים. יום אחד נכנסת לחנות בק, צעירה בעלת שאיפות ספרותיות וג'ו מתאהב. הוא מתחיל לבדוק אחריה ונהפך לסטוקר (עוקב, מתגנב או סתם נודניק וירטואלי) אובססיבי. הוא עוקב אחרי בק חודר לחייה, לביתה למרחב חייה ולפעולותיה ברשתות החברתיות. כשהכול מותר בעיניו ומחשבותיו פרוסות מנותחות ומנומקות בפני הקורא לפי הגיונו האישי, האובססיבי והחולני. מחשבות שמתבררות כמחשבות של פסיכופת.
ג'ו עושה הכול ליצור קשר עם בק ולהפוך אותה לחלק מחייו, מאלתר מפגש, מאלץ בניהם קשר ומחסל גורמים מפריעים. אבל גם כשהקשר קיים הוא רצוף בעיות, ובק מתגלה כאישיות בעייתית בפני עצמה.
הספר רצוף באזכורים של ספרים וסופרים, וזה בעיני, אחד ממעלותיו (הבודדות?) של הספר.
"מהפנט ומפחיד... אף פעם לא קראתי דבר כזה." סטיבן קינג. מהפנט? מפחיד? באמת? בעיני הוא היה מחריד ומצמרר.

הקריאה לשיקולכם!


את, מאת: קרוליין קפנס
You/Caroline Kepnes
מאנגלית: גיא הרלינג
שנת הוצאה: 2016

מס' עמודים: 384


יום שבת, 29 באוקטובר 2016

סנטרל פארק - גיום מוסו



אליס, שוטרת פריזאית צעירה, מתעוררת בוקר אחד בסנטרל פארק בניו יורק כשהיא קשורה באזיקים לבחור צעיר בשם גבריאל שאותו היא אינה מכירה. כל השעות האחרונות נמחקו מזיכרונה והיא אינה מבינה כיצד הגיעה לסנטרל פארק. המוזר שהזיכרון האחרון שלה היה בילוי עם חברותיה בשאנז אליזה ואחריו הליכה למגרש החנייה בפאריז ואילו הזיכרון האחרון של גבריאל היה פאב בדבלין בו הוא ניגן ג'אז. איך הגיעו שניהם ממקומות כל כך שונים ומרוחקים לסנטרל פארק? ולמה ברשותה של אליס אקדח שאינו שלה ובו חסר כדור?
הם מתחילים במסע שכל מטרתו לגלות את הסיבה שהובילה אותם למצב שבו התעוררו. תוך כדי זה נחשף עברם שבו משחק תפקיד חשוב רוצח סידרתי שהשפיע על עברה של אליס ועדיין משפיע כשהוא ממשיך לרדוף אחריה. תוך קפיצה מהווה לעבר מתגלים חייה של אליס כסדרה רציפה של אסונות כשעבודתה המשטרתית היא אשר מחזיקה אותה ומעניקה לה את האפשרות לשרוד. ואילו גבריאל, זהותו משתנה מספר פעמים. אז מיהו? אויב? ידיד?
סנטרל פארק הוא מותחן פסיכולוגי מרתק עם טוויסטים לא צפויים, ובעל פוטנציאל אדיר לסרט. הספר נקרא תוך מספר שעות בהם הייתי מרותקת ללא יכולת להיפרד ממנו עד לסופו הלא צפוי. ממני הספר עבר לידיו של בעלי שאף הוא רותק אליו.

מומלץ בחום!

סנטרל פארק, מאת: גיום מוסו
Central Park/Guillaume Musso
מצרפתית: אביגיל בורשטיין
הוצאה: כנרת, זמורה ביתן
שנת הוצאה: 2016 
מס' עמודים: 270

הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל - תמר בראון אלקלס

  'הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל' הוא סיפור מסעו של פסנתר, מדנציג וגלגוליו במקומות שונים בארץ. הסיפור מסופר דרך עיניו של הפסנתר.   ב...