סרט - "המזכרות"

"המזכרות" הינו סרט שתסריטו מבוסס על ספר באותו השם של הסופר דויד פואנקינוס.

הסרט עוסק בחייה של מדלן, אישה שחוצה את גיל ה-80 ועם זאת היא מלאת חיים, סקרנית וחביבה. בעלה נפטר והיא נשארת לבדה בביתה. ילדיה העסוקים בעיקר בצרותיהם הפרטיים מחליטים ללא התייעצות שהטוב ביותר עבורה יהיה להעבירה לבית אבות. הם ממהרים להעבירה ומוכרים את דירתה.

היחידי אשר מגלה כלפיה יחס אנושי, דאגה וחיבה הוא הנכד, רומן, בחור צעיר בן 23. אשר את לילותיו הוא מעביר כפקיד קבלה, בין לבין מחפש אהבה ומקדיש את זמנו בדאגה לשלומה ורווחתה של סבתו ונראה כאילו הוא היחיד המבין לליבה.

יום אחד מואסת מדלן בחייה בבית האבות ונעלמת. רומן יוצא בחיפושים אחרי סבתו שנהפך למסע בעקבות זכרונותיה ומזכרותיה של הסבתא בנסיון לסגור מעגלים שנפתחו בילדותה ולא נסגרו מעולם.

סרט ריאליסטי קצת איטי ולא כל כך אופטימי אבל יחד עם זאת מאוד מיוחד, עדין, רגיש, מרגש ונוגע ללב.

מומלץ!

צרפת 2014

Les Souvenirs

שפת הסרט: צרפתית, תרגום בעברית

משך זמן סרט: 92 דקות

ז'אנר: קומדיה, דרמה, זר

במאי/ת: ז'אן פול רוב

שחקנים: אני קורדי, מישל בלן, מתיה ספינוזי, שנטל לובי.

תסריטאי/ת: ז'אן פול רוב ודויד פואנקינוס

הצגה - "ונוס בפרווה" – תיאטרון הבימה

צילום: אביטל פלצ`י פלג

באולם קטן בהבימה, בהפקה צנועה עם שחקנים לא כל כך מוכרים מתגלה באופן מפתיע פנינה קטנה, משובבת, מצחיקה, סקסית ומהנה המבוססת על להיט ברודווי.

ההצגה מביאה לבמה את המחזה של דייוויד אייבס שעיבד ב-2010 את הנובלה הנודעת מ-1870  מאת הסופר האוסטרי ליאופולד פון זאכר מאזוך, שהמונח מזוכיזם, המתאר מערכת יחסים של השפלה לצורכי גירוי מיני, קרוי על שמו.

"ונוס בפרווה", מתאר מפגש בין המחזאי-במאי תומאס נובאצ'ק, שעורך אודישנים לשחקניות עבור העיבוד שלו לרומן הסאדו-מאזוכיסטי "ונוס בפרווה". השחקנית ונדה ג'ורדן, בחורה מסתורית, וולגרית, צעקנית, לא צפויה ולא חכמה במיוחד (לכאורה) מגיעה לאודישן באיחור, מתעקשת להבחן ומצליחה לשכנע את המחזאי-במאי נובאצ'ק לשחק את תפקיד הבן זוג. הבמאי נובאצ'ק (ויחד איתו הקהל) מופתע לגלות פער בין התנהלותה הפרחית של ונדה לבין משחקה שבו באופן מפתיע מתגלה אישה דעתנית אשר מפענחת במדויק את התפקיד והסיפור עצמו. לאט לאט במשחק תפקידים מרתק של הצגה בתוך הצגה, שבו הסיפור גולש לתוך המציאות ולהיפך ועם הרבה הומור, נסחפים השחקנית והבמאי לתוך ההצגה, למאבק כוחות של שליטה ופיתוי, אהבה וסקס.

צילום: אביטל פלצ`י פלג

לא להאמין שההצגה הזו רצה כבר מאתיים פעם. איפה וכיצד החביאו פנינה שכזו?

הצגה נועזת, סקסית ומאתגרת שבה הדמיון והמציאות משתלבים אחד בשני.

מומלץ בחום לכל חובבי התיאטרון.

תודה לתיאטרון הבימה, ולמועדון הצופות של סלונה.

"ונוס בפרווה" מאת תיאטרון הבימה

מאת: דיוויד אייבס
מוסיקה: טל בלכרוביץ'
תאורה: מאיר אלון
תרגום: יעל רונן
בימוי: אילן אלדד
תפאורה: מאיה פלג
תלבושות: דיתי אופק

משתתפים: ליאת אקטע , רוי מילר

צילום: אביטל פלצ`י פלג

הצגה - "סיפור חולה על אישה בריאה" – קפה תיאטרון – תיאטרון הקאמרי

המונודרמה "סיפור חולה על אישה בריאה", מביא את סיפורה של אישה מלאת חיים, אשר נמצאת בשלב של חייה בו רוב מהדאגות נעלמו (הילדים מסודרים, נכדים מתחילים להגיע) וניתן להתרווח, להנות מכל רגע בחיים ולהתפנות בשקט להנאות הפרטיות שעושות טוב על הנשמה, ובסיפור הזה יציאה לשייט ללא דאגות לתקופה ארוכה.

אבל, בדיקה שיגרתית טורפת את הקלפים. סערה קשה פוקדת את האישה כהיא מתבשרת שהיא לוקה במחלה קשה. וכמו בסערה קשה נאלצת האישה להתמודד עם השלכותיה. כל התכנונים נעצרים וכל שנותר זה להתמודד עם הסערה להתמודד עם הבירוקרטיה, האטימות וההתנשאות של הצוות הרפואי, הבדיקות הטיפולים. להתמודד, לעבור את הסערה בשלום ולהגיע לחוף מבטחים עם בשורה מפתיעה.

המונודרמה "סיפור חולה על אישה בריאה", היא פרי ביכורים של שלוש נשים. מחזה הביכורים מאת איריס כץ אשר מבוסס על סיפור חייה אשר בו הים והשייט משחקים תפקיד ראשי. עבודת בימוי ראשונה של נאוה לוי, מנהלת הצגות בתיאטרון הקאמרי. המשוחקת על ידי השחקנית נטשה מנטל, בוגרת בית צבי, אשר לה זו הצגת היחיד הראשונה.

המונודרמה היא הצגה רגישה ומרגשת אשר הניחוח הראשי בה הוא האהבה לים.

תודה לתיאטרון הקאמרי, ולמועדון הצופות של סלונה.

"סיפור חולה על אישה בריאה" מאת קפה תיאטרון – הקאמרי

מונודרמה: איריס כץ
בימוי: נאוה לוי
מוזיקה: נדב רובינשטיין
משחק: נטשה מנטל

קרדיט צילומים מצורפים - יח"צ – הדס שפירא יחסי ציבור

הר האושר – אמיר גוטפרוינד

לב הספר 'הר האושר', עוסק ב-2 דמויות ראשיות, כשמידי פעם יש קפיצה קטנה הצידה, לעבר הרחוק, לתוך חייהם המוזרים של כמה דמויות נוספות שמשמשות רקע והיסטוריה לדמויות העיקריות. הקפיצות הללו מעבירות את הקורא בן וורשה, שטוקהולם, פרגוואי וחיפה. נוגעים בשואה, בגזענות, ביחסי משפחה, בטירוף ואפילו בהתאבדות. לכאורה הדמויות אינן קשורות אבל בהמשך ייווצר קשר הדוק.

פרופסור סמואל ניטר השוודי, בן חמישים, חוקר לשון, גאון ובעל כישרון לשפות. חייו המקצועיים נסובים בכפייתיות סביב העולם האקדמי ואילו בפרטיים הוא מדוכא, אדיש, חסר מנוחה ואינו מוצא את עצמו ומחפש את האושר אותו הוא יתחיל למצוא בדמותה של שירי כאשר יגיע לארץ לביקור, לחיפה, להרצות באחד הכנסים.

שירי, צעירה חיפאית אימפולסיבית, גועשת ומבולבלת. אשר נכון לאותו פרק זמן היא מועסקת במשרד יחסי ציבור, כעוזרת לבעלת המשרד – דורין (אם חד הורית ואישה צבעונית בפני עצמה). את פרופ' סמואל ניטר היא פוגשת באקראי, באחד מבתי הקפה בחיפה שבהמשך מובילה לשיחה ארוכה ולסיפור אהבה.

'הר האושר' הוא הספר האחרון אותו כתב וסיים אמיר גוטפרוינד, קצת לפני פטירתו, מעין מתנת פרידה לכל אלו אשר אוהבים את כתיבתו. התענגות אחרונה מהכתיבה המיוחדת, מעושר השפה, מההומור המיוחד העדין והמושחז, ולהתעצב שזהו, נגמר, לא יהיה עוד.

מענג ומומלץ בחום רב.

הר האושר, מאת: אמיר גוטפרוינד

הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן

שנת הוצאה: 2016

מס' עמודים: 197

בית הקפה של נורה אפרון – ורד שנבל

'בית הקפה של נורה אפרון', מביא את סיפורם של מספר דמויות למודות עצב רב ובדידות. כשהבדידות תופסת, מתוך בחירה, חלק נרחב מחייהם. וכל העצב והבדידות מתרחשים תחת נופיה של ניו יורק. כשברקע התסריט וסט הצילומים של הסרט 'אופטימיות היא שם המשחק' בכיכובם של בראדלי קופר וג'ניפר לורנס.

ליב, שאמה נפטרה בילדותה, נטשה את ארוסה רגע לפני החתונה לאחר פגישה מקרית עם האחד שמתגלה כאהבת חייה. אבל, לאחר זוגיות קצרה של 4 חודשים נהרג הבחור ועולמה חרב עליה. ליב מרגישה צורך לנוטש הכל ובורחת לניו יורק. שם כנראה הבדידות קלה יותר. בניו יורק מגיעה ליב לבית קפה של ניסן ש"מאמץ" אותה, מעניק לה עבודה, עוזר לה למצוא מקום מגורים ומטפל לה במסמכים. במשך הזמן מוצאת ליב טעם לחייה בתחביב שממלא את עולמה והוא צילום מאחורי הקלעים בסט צילומים של סרטים ומפתחת חלום להשתלב בעולם הקולנוע.

איילנד, מורה במקצועו. בחור שבחורות אהבו לאהוב אבל אותן הוא לא רצה. כשמצא את האחת והם עמדו להתחתן, רגע לפני החופה היא חוטפת רגלים קרות ונעלמת. בעקבות אירוע משפיל מחליט איילנד לעזוב את הכול ולברוח לניו יורק, תוך ניסיון להתגבר על אובססיית האהבה שלו לחברתו לשעבר.

ניסן, בעל בית קפה אשר חי בניו יורק כבר שלושים שנה. בילדותו גילה את זהותו המינית, אבל אמו לא אהבה את מה שהתגלה, השפילה ונידתה אותו. את תקופת התבגרותו בילה בפנימייה בבדידות ללא משפחה ואחרי הצבא ירד מהארץ ולא חזר. לאחר שנים בניו יורק הוא פתח בית קפה שבמקרה היה בשכונה בה גרה הבמאית/תסריטאית נורה אפרון אשר השתמשה בבית הקפה כסט צילומים לכמה מסרטיה. את צעדיו הראשונים ליציאה מתוך בועת הבדידות מתחיל ניסן לבצע ברגע פגישתו עם ליב כשנוצר בניהם חיבור מיידי.

חייהם של השלושה משתלבות לסירוגין זה עם זה. כל אחד עם סיפורו העצוב ובדידותו. ומגלים שהבדידות ביחד נסבלת כשבעקיפין התמיכה אחד בשני עוזרת להם לצאת מתוך מעגל קסמים של עצבות, להצליח להרים את הראש ולנסות להתקדם לשלב הבא בחייהם. כשתסריט הסרט המצולם ברקע משתלב כחלק מהעלילה והקורא מקבל מידי פעם  "טיפים" מה יקרה בעתידם של הדמויות.

עם כל העצב, הסיפור נכתב בעדינות ורגישות ואינו יוצר מועקה אצל הקורא, אלא להיפך עושה טוב על הלב.

מומלץ בחום.

בית הקפה של נורה אפרון, מאת: ורד שנבל

הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן

שנת הוצאה: 2016

מס' עמודים: 320

קופי ופייסט - יואב רוזן

'קופי ופייסט' הוא אוסף סיפורים ראשון שהוציא יואב רוזן המאגד בתוכו 14 סיפורים. מתוכם הסיפור הראשון ששמו כשם הספר, זכה בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם לשנת 2014.

חלקם הגדול של הסיפורים יש בהם נגיעה בצבא, בשירות הצבאי, בשירות המילואים, במחסומים, במלחמה ובפיגועים. מרובם משתקפת המציאות הישראלית הטעונה והלא קלה.

הסיפורים מתחילים מנקודת מוצא לא פשוטה של מציאות מסוימת, ממשיך בחיים האפורים ומסתיימים בנקודה אחרת לא קלה אף היא. כשמסתיים הסיפור הוא אינו מציע פתרון או סיום ברור, אלא מעביר לנקודה אחרת לפעמים על גבול של להשאיר את הקורא באוויר.

סיפור מתחלף בסיפור אחר, רובם מעיקים ועוסקים בשירות הצבאי על גווניו השונים וכשאינו עוסק בצבא הם עוסקים במציאות קשה וטרגית. רובם משרים הרגשה של ריקנות  וחוסר תקווה. האם זאת המציאות של ימינו או שרק אני המרכיבה משקפיים ורודים מידי או שפשוט אופטימית מידי?

הקריאה לשיקולכם.

קופי ופייסט, מאת: יואב רוזן

הוצאה: אפיק

שנת הוצאה: 2015 

מס' עמודים: 182

ארץ אבות – רוברט האריס

'ארץ אבות' נכתב במקור לפני מעל לעשרים שנה, בהדפסה המחודשת צורפו דברי הסופר המסביר את סוד קסמו של הספר, את הסיבות להיותו מחוסן מפני נזקי האופנה ואת העובדה שהוא ממשיך למשוך קוראים שאפילו לא נולדו כשהוא פורסם לראשונה.

העלילה מתרחשת כעשרים שנה לאחר ניצחון גרמניה במלחמת העולם השנייה, כששום דבר לא מכין את הקורא למה שמצפה לו. הימים הם כשבוע לפני יום הולדתו ה-75 של היטלר, וגרמניה בהכנות לקראת החגיגות לציון הארוע ולקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'וזף קנדי המנסה לכונן יחסים עם גרמניה (ג'וזף קנדי – אביו של ג'ון קנדי אשר במציאות היה אנטישמי, ופרש מהפוליטיקה עקב נחישותו של רוזוולט להצטרף למלחמת העולם השנייה).

זאוויר מארץ` הוא חוקר משטרה, זאב הבודד שאופיו הסקרן מוביל אותו לחקירות בנושאים שאסור לגעת בהם, כמו מה קרה ליהודים. הוא נקרא לטפל בגופה שנמצאת צפה בנהר. במהלך החקירה הוא מצרף אליו עיתונאית אמריקאית ויחד הם נשאבים לתוך מעגל של סודות, קשרים ומזימות, אותם הם מעוניינים לגלות לעולם בעוד צמרת השלטון מעוניינת לשמור את הסודות מושתקים וחבויים. כשהגסטאפו מנסה להוריד אותו מהחקירה אופיו הסקרן והאמיתות שהוסתרו מהעם רק מדרבנים אותו להמשיך, ועתה הכול רק עניין של זמן.

'ארץ אבות' מנסה לתאר אימפריה גרמנית אשר חולשת על רוב אירופה המבוססת על תוכניות מפורטות שנהגו בעת שלטון הרייך. האווירה היא של פרנויה, פחד וקשיים תחת שלטון טוטליטארי רצחני. לספר צורפו תיאורי המבנים הגדולים שנבנו להאדרת גרמניה והיטלר, המבוססים על תכניות אותן הגה האדריכל הגרמני אלברט שפר, אשר היה ידידו של היטלר והאדריכל הראשי של המפלגה. שער ניצחון, ארמונו של היטלר, שדרות, אולם כינוסים – כל אלו תוכננו בהשראת מבנים אחרים באירופה, אבל אצל שפר (בתכנון) ובספר הם קיבלו ממדי ענק. במציאות המבנים האלו היו תוכניות שלא מומשו.

הספר מרתק ומעניין במיוחד. יש בו מהכול: היסטוריה, מתח, מדע בדיוני, אימה, והמצמרר מכול – דמיון המפרט מה היה קורה אם היטלר היה מנצח. עבורי זו הייתה התוודעות ראשונה לכתביו של האריס, ובהחלט לא האחרונה.

מומלץ בחום רב.

ארץ אבות, מאת: רוברט האריס

Fatherland - Robert Harris

מאנגלית: יונתן פרידמן

הוצאה: זמורה ביתן

שנת הוצאה: 2013 

מס' עמודים: 319