יום חמישי, 26 במאי 2016

הר האושר – אמיר גוטפרוינד



לב הספר 'הר האושר', עוסק ב-2 דמויות ראשיות, כשמידי פעם יש קפיצה קטנה הצידה, לעבר הרחוק, לתוך חייהם המוזרים של כמה דמויות נוספות שמשמשות רקע והיסטוריה לדמויות העיקריות. הקפיצות הללו מעבירות את הקורא בן וורשה, שטוקהולם, פרגוואי וחיפה. נוגעים בשואה, בגזענות, ביחסי משפחה, בטירוף ואפילו בהתאבדות. לכאורה הדמויות אינן קשורות אבל בהמשך ייווצר קשר הדוק.
פרופסור סמואל ניטר השוודי, בן חמישים, חוקר לשון, גאון ובעל כישרון לשפות. חייו המקצועיים נסובים בכפייתיות סביב העולם האקדמי ואילו בפרטיים הוא מדוכא, אדיש, חסר מנוחה ואינו מוצא את עצמו ומחפש את האושר אותו הוא יתחיל למצוא בדמותה של שירי כאשר יגיע לארץ לביקור, לחיפה, להרצות באחד הכנסים.
שירי, צעירה חיפאית אימפולסיבית, גועשת ומבולבלת. אשר נכון לאותו פרק זמן היא מועסקת במשרד יחסי ציבור, כעוזרת לבעלת המשרד – דורין (אם חד הורית ואישה צבעונית בפני עצמה). את פרופ' סמואל ניטר היא פוגשת באקראי, באחד מבתי הקפה בחיפה שבהמשך מובילה לשיחה ארוכה ולסיפור אהבה.
'הר האושר' הוא הספר האחרון אותו כתב וסיים אמיר גוטפרוינד, קצת לפני פטירתו, מעין מתנת פרידה לכל אלו אשר אוהבים את כתיבתו. התענגות אחרונה מהכתיבה המיוחדת, מעושר השפה, מההומור המיוחד העדין והמושחז, ולהתעצב שזהו, נגמר, לא יהיה עוד.

מענג ומומלץ בחום רב.

הר האושר, מאת: אמיר גוטפרוינד
שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 197

יום שבת, 14 במאי 2016

בית הקפה של נורה אפרון – ורד שנבל



'בית הקפה של נורה אפרון', מביא את סיפורם של מספר דמויות למודות עצב רב ובדידות. כשהבדידות תופסת, מתוך בחירה, חלק נרחב מחייהם. וכל העצב והבדידות מתרחשים תחת נופיה של ניו יורק. כשברקע התסריט וסט הצילומים של הסרט 'אופטימיות היא שם המשחק' בכיכובם של בראדלי קופר וג'ניפר לורנס.
ליב, שאמה נפטרה בילדותה, נטשה את ארוסה רגע לפני החתונה לאחר פגישה מקרית עם האחד שמתגלה כאהבת חייה. אבל, לאחר זוגיות קצרה של 4 חודשים נהרג הבחור ועולמה חרב עליה. ליב מרגישה צורך לנוטש הכל ובורחת לניו יורק. שם כנראה הבדידות קלה יותר. בניו יורק מגיעה ליב לבית קפה של ניסן ש"מאמץ" אותה, מעניק לה עבודה, עוזר לה למצוא מקום מגורים ומטפל לה במסמכים. במשך הזמן מוצאת ליב טעם לחייה בתחביב שממלא את עולמה והוא צילום מאחורי הקלעים בסט צילומים של סרטים ומפתחת חלום להשתלב בעולם הקולנוע.
איילנד, מורה במקצועו. בחור שבחורות אהבו לאהוב אבל אותן הוא לא רצה. כשמצא את האחת והם עמדו להתחתן, רגע לפני החופה היא חוטפת רגלים קרות ונעלמת. בעקבות אירוע משפיל מחליט איילנד לעזוב את הכול ולברוח לניו יורק, תוך ניסיון להתגבר על אובססיית האהבה שלו לחברתו לשעבר.
ניסן, בעל בית קפה אשר חי בניו יורק כבר שלושים שנה. בילדותו גילה את זהותו המינית, אבל אמו לא אהבה את מה שהתגלה, השפילה ונידתה אותו. את תקופת התבגרותו בילה בפנימייה בבדידות ללא משפחה ואחרי הצבא ירד מהארץ ולא חזר. לאחר שנים בניו יורק הוא פתח בית קפה שבמקרה היה בשכונה בה גרה הבמאית/תסריטאית נורה אפרון אשר השתמשה בבית הקפה כסט צילומים לכמה מסרטיה. את צעדיו הראשונים ליציאה מתוך בועת הבדידות מתחיל ניסן לבצע ברגע פגישתו עם ליב כשנוצר בניהם חיבור מיידי.
חייהם של השלושה משתלבות לסירוגין זה עם זה. כל אחד עם סיפורו העצוב ובדידותו. ומגלים שהבדידות ביחד נסבלת כשבעקיפין התמיכה אחד בשני עוזרת להם לצאת מתוך מעגל קסמים של עצבות, להצליח להרים את הראש ולנסות להתקדם לשלב הבא בחייהם. כשתסריט הסרט המצולם ברקע משתלב כחלק מהעלילה והקורא מקבל מידי פעם  "טיפים" מה יקרה בעתידם של הדמויות.
עם כל העצב, הסיפור נכתב בעדינות ורגישות ואינו יוצר מועקה אצל הקורא, אלא להיפך עושה טוב על הלב.

מומלץ בחום.

בית הקפה של נורה אפרון, מאת: ורד שנבל
שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 320


יום ראשון, 1 במאי 2016

קופי ופייסט - יואב רוזן




'קופי ופייסט' הוא אוסף סיפורים ראשון שהוציא יואב רוזן המאגד בתוכו 14 סיפורים. מתוכם הסיפור הראשון ששמו כשם הספר, זכה בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם לשנת 2014.
חלקם הגדול של הסיפורים יש בהם נגיעה בצבא, בשירות הצבאי, בשירות המילואים, במחסומים, במלחמה ובפיגועים. מרובם משתקפת המציאות הישראלית הטעונה והלא קלה.
הסיפורים מתחילים מנקודת מוצא לא פשוטה של מציאות מסוימת, ממשיך בחיים האפורים ומסתיימים בנקודה אחרת לא קלה אף היא. כשמסתיים הסיפור הוא אינו מציע פתרון או סיום ברור, אלא מעביר לנקודה אחרת לפעמים על גבול של להשאיר את הקורא באוויר.
סיפור מתחלף בסיפור אחר, רובם מעיקים ועוסקים בשירות הצבאי על גווניו השונים וכשאינו עוסק בצבא הם עוסקים במציאות קשה וטרגית. רובם משרים הרגשה של ריקנות  וחוסר תקווה. האם זאת המציאות של ימינו או שרק אני המרכיבה משקפיים ורודים מידי או שפשוט אופטימית מידי?
הקריאה לשיקולכם.

קופי ופייסט, מאת: יואב רוזן
הוצאה: אפיק
שנת הוצאה: 2015 
מס' עמודים: 182

יום שני, 18 באפריל 2016

ארץ אבות – רוברט האריס

'ארץ אבות' נכתב במקור לפני מעל לעשרים שנה, בהדפסה המחודשת צורפו דברי הסופר המסביר את סוד קסמו של הספר, את הסיבות להיותו מחוסן מפני נזקי האופנה ואת העובדה שהוא ממשיך למשוך קוראים שאפילו לא נולדו כשהוא פורסם לראשונה.
העלילה מתרחשת כעשרים שנה לאחר ניצחון גרמניה במלחמת העולם השנייה, כששום דבר לא מכין את הקורא למה שמצפה לו. הימים הם כשבוע לפני יום הולדתו ה-75 של היטלר, וגרמניה בהכנות לקראת החגיגות לציון הארוע ולקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'וזף קנדי המנסה לכונן יחסים עם גרמניה (ג'וזף קנדי – אביו של ג'ון קנדי אשר במציאות היה אנטישמי, ופרש מהפוליטיקה עקב נחישותו של רוזוולט להצטרף למלחמת העולם השנייה).
זאוויר מארץ` הוא חוקר משטרה, זאב הבודד שאופיו הסקרן מוביל אותו לחקירות בנושאים שאסור לגעת בהם, כמו מה קרה ליהודים. הוא נקרא לטפל בגופה שנמצאת צפה בנהר. במהלך החקירה הוא מצרף אליו עיתונאית אמריקאית ויחד הם נשאבים לתוך מעגל של סודות, קשרים ומזימות, אותם הם מעוניינים לגלות לעולם בעוד צמרת השלטון מעוניינת לשמור את הסודות מושתקים וחבויים. כשהגסטאפו מנסה להוריד אותו מהחקירה אופיו הסקרן והאמיתות שהוסתרו מהעם רק מדרבנים אותו להמשיך, ועתה הכול רק עניין של זמן.
'ארץ אבות' מנסה לתאר אימפריה גרמנית אשר חולשת על רוב אירופה המבוססת על תוכניות מפורטות שנהגו בעת שלטון הרייך. האווירה היא של פרנויה, פחד וקשיים תחת שלטון טוטליטארי רצחני. לספר צורפו תיאורי המבנים הגדולים שנבנו להאדרת גרמניה והיטלר, המבוססים על תכניות אותן הגה האדריכל הגרמני אלברט שפר, אשר היה ידידו של היטלר והאדריכל הראשי של המפלגה. שער ניצחון, ארמונו של היטלר, שדרות, אולם כינוסים – כל אלו תוכננו בהשראת מבנים אחרים באירופה, אבל אצל שפר (בתכנון) ובספר הם קיבלו ממדי ענק. במציאות המבנים האלו היו תוכניות שלא מומשו.
הספר מרתק ומעניין במיוחד. יש בו מהכול: היסטוריה, מתח, מדע בדיוני, אימה, והמצמרר מכול – דמיון המפרט מה היה קורה אם היטלר היה מנצח. עבורי זו הייתה התוודעות ראשונה לכתביו של האריס, ובהחלט לא האחרונה.
מומלץ בחום רב.

ארץ אבות, מאת: רוברט האריס
Fatherland - Robert Harris
מאנגלית: יונתן פרידמן
הוצאה: זמורה ביתן
שנת הוצאה: 2013 
מס' עמודים: 319



הצגה - "קדוש מעונה" - תיאטרון גשר



"הסיפור שלפניכם מתרחש לא פה, לא בארצנו. מדובר בתופעות שלא קשורות אלינו בשום צורה. אין אצלנו אימהות חד-הוריות מורים בורים וילדים מורדים אין קיצונים, אין גזענים ואין קדושים מעונים תודה לאל".
ההצגה "קדוש מעונה", מתחילה עם המילים הללו. לכאורה, סיפור העלילה אינו מתרחש בארצנו אז אנחנו יכולים לנשום עמוק ולרווחה, להתרווח בכסא ולהנות מההצגה. אז זהו, שלא. ולאט לאט כשצוללים לעומק ההצגה מתברר לנו שבעצם העמידו לפנינו מראה וגם אנחנו נגועים באותם תופעות וגם החברה שלנו סובלת מכל מיני סוגים של קיצוניות, והדברים בעצם נאמרו באירוניה וציניות.
 

צילום: רדי רובינשטיין

בנימין הוא נער נוצרי, כריזמטי ומרדן. אשר בשל חוסר הכוונה מחפש תשובות לשאלותיו בדת ובכתובים. הוא חושב שהוא מצא את התשובות חוזר בתשובה מתקרב לכנסייה נסחף מקצין ומתחיל לאבד את הגבולות. הוא מעוות את הנעשה בסביבתו גורר אחריו את הסובבים אותו וגורם תגובות קשות בסביבתו עד לפעמים מצבי חוסר אונים ואפילו פגיעות גופניות בשם הדת.
 
צילום: רדי רובינשטיין
בתפקיד הראשי של בנימין משחק דניאל דמידוב, כשלצדו על הבמה גם הוריו ישראל (סשה) וסבטלנה דמידוב – שני דורות בהצגה אחת. המחשבה הראשונה שעלתה בראשי בהתחלה, כיצד יתמודד דניאל דמידוב עם התפקיד כשלצידו כמו צל ענק מאחוריו, הוריו השחקנים הוותיקים והמוכרים. אבל הוא עשה זאת ובגדול. הוריו, הם אלו שנשארו בצל ודניאל דמידוב גונב את ההצגה. נראה לי שהתגלה כאן כשרון גדול וטוב יעשו גשר שימשיכו ויטפחו את דור השחקנים הבא שניצנים מבטיחים שלו ראינו בהצגה (דניאל דמידוב, הלל קפון, רות רסיוק ועוד).

צילום: רדי רובינשטיין
בתיאטרון גשר, אי אפשר שלא לגעת גם בתפאורה, או יותר נכון במיעוטה. המינימליזם בתפארתו. קומץ ספסלים אשר משנה את מיקומו על הבמה ומהווה את רובה של התפאורה. הספסלים משנים את ייעודם והופכים את הבמה לבריכת שחיה, למיטה ועד לצלב. חוויה.


צילום: רדי רובינשטיין
מתוך דברי הבמאית: "החברה שלנו סובלת מקיצוניות על שלל פניה וביטוייה לא פחות מאשר לפני אלפיים או שלושת אלפים שנה. אבל כיום, לעומת המאות הקודמות מוטל על החברה להתנגד לקיצוניות. מטרתנו כאנשים בוגרים, הורים מורים מובילי דעות אנשים ומחנכים לבדוק כיצד מזדחלת קיצוניות ללבבות הנוער שלנו ומסכנת אותם ואותנו. כשמבינים בדיעבד – זה מאוחר מידי, ואסור לנו לאחר."
ההצגה מיוחדת וקשה המנסה להעביר ביקורת חברתית ומעמידה מראה מול הצופה, מול החיים העכשוויים שלנו ומנסה לפקוח לצופה את העיניים לסביבתו. מה שמתגלה לא כל כך נעים אבל משהו צריך להיעשות לפני שיהיה מאוחר מידי.

אל תפספסו !!!

תודה לתיאטרון גשר, ולמועדון הצופות של סלונה על הזכות לצפות בהצגה המיוחדת הזו.

משתתפים: דניאל דמידוב (בנימין תלמיד), נטע שפיגלמן (גברת רוט המורה למדעים), נטשה מנור (מנהלת בית הספר), ישראל (סשה) דמידוב (המורה לדת), סבטלנה דמידוב (אמא של בנימין), יובל ינאי (המורה להתעמלות), רות רסיוק (חברה לכיתה), הלל קפון (חברו של בנימין)
מחזאי: מריוס פון מיינבורג
נוסח עברי: רועי חן
בימוי: לנה קריינדלין
תפאורה: מיכאל קרמנקו
תלבושות: לובה מינגזיטינובה
תאורה: איגור קפוסטין
סאונד ועריכה מוסיקלית: מיכאל וייסבורד
עוזר במאי לשפה ודיבור: יוני לוקאס
עוזרת במאי: שני מיל-מן
צילום: רדי רובינשטיין

יום ראשון, 6 במרץ 2016

הצגה - "ספר דוד המלך" - תיאטרון גשר



"ספר דוד המלך", מתרחש בירושלים, בארמון המלך שלמה, כ-1,000 שנה לפני הספירה. לכאורה יש לנו כאן סיפור תנ"כי, אבל לא רק. שתולים בו רמזים רבים ונקודות מחשבה והקבלה לימנו אנו.
ספר דוד 4
צילום: סרגיי פישבך
שלמה המלך (מיקי לאון), מבקש לכתוב דוח אחד ויחיד, מהמן ומסכם על אישיותו וקורותיו של אביו, דוד המלך (הנרי דוד). דוח שיחסל את חרושת השמועות ואשר יכלל באנתולוגיה שנאספה באותם ימים ומוכרת לנו היום בשם מוכר יותר – התנ"ך. לשם כך מזמין המלך לארמון, היסטוריון בשם איתן בן הושעיה (אלון פרידמן).
איתן מתחיל במלאכתו. מראיין עדים שהכירו את המלך, קרובי משפחה (תמר בתו של דוד), נשים (מיכל בתו של שאול), מאהבות, גנרלים (יואב בן צרויה), אנשי צבא (בניה, שר הצבא). צופה בהצגות יזומות מטעם המלך. קורא מסמכים גנוזים ועתיקים. ומוצא את עצמו לאט לאט, מסתבך בכבלי ההיסטוריה, מבולבל ועם שאלה אחת גדולה. מהי האמת? מי היה באמת דוד המלך? האם היה רועה צאן, מוסיקאי, מושיע ומנהיג דגול או שאולי היה פושע, מנהיג כנופייה ורוצח בדם קר?
אל האמת מנסים לכוון אותו דמויות מגוונות ומרשימות כל אחת בדרכה שלה. שר הצבא, בניה. איש צבא בכל רמ"ח אבריו. הנאמן למלך ויהי מה. הסריס, אמנחותפ, המעורה בתככי הארמון ומנסה בדרכו הצבעונית לכוון את איתן בן הטיפות ולהציל את עורו. אשתו של איתן, הנאמנה לאמת שלה ורוצה להציל את עורו של בעלה.
ספר דוד 1
צילום: סרגיי פישבך
ומהי באמת האמת? האם היא כפי שבאת התרחש בשטח או שמא זו שמייפים ומעגלים אותה רק כדי שתראה טוב על פני השטח? ומה באמת ייזכרו לאחר שנים רבות?
 ספר דוד 2
צילום: סרגיי פישבך
התפאורה, כצפוי וכרגיל בתאטרון גשר, מינימליסטית ויחד עם זאת מדהימה, איכותית, מיוחדת ומרהיבה. משחקי האור הצל והחול, מעניקים לסיפור משמעויות ודקויות שונות ברגעים שונים של ההצגה.
הבימוי איכותי, המשחק נהדר, הקאסט מרשים, ההצגה מרתקת, ומגרה את האינטלקטואל. שעתיים של תענוג צרוף ועוד שעות רבות עם הרבה חומר למחשבה.
אל תפספסו!!!

תודה לתיאטרון גשר, ולמועדון הצופות של סלונה על הזכות לצפות בהצגה המיוחדת הזו.

ספר דוד 3
צילום: סרגיי פישבך
מחזה מאת רועי חן על פי ספרו של שטפן היים
בימוי: יבגני אריה
שחקנים:  אלון פרידמן, מיקי לאון, דורון תבורי, גלעד קלטר, יובל ינאי, אלכסנדר סנדרוביץ', אלדד פריבס, בוריס אחנוב, הנרי דוד, שיר שנער,  יבגני טרלצקי, ליליאן רות, קארין סרויה, רות רסיוק, טלי אוסדצ'י/ כרמל קנדל, דניאל סטיופין, אלכסנדר טורופובסקי, אנדריי קוליש ומיכאל ריבקין
תלבושות: מיכאל קרמנקו
תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
מוסיקה: פאוסטס לאטנס
סאונד: מיכאל וייסבורד
דרמטורגית:  קטיה ששונסקי
עוזר במאי לשפה ודיבור:  יוני לוקאס
עוזרת במאי : שרון בורשטיין ביצ'צ'י
עוזר במאי: דניאל סטיופין
מפיק בפועל: רומן קבטנר
מנהל טכני: מקסים רוזנברג
צילום: סרגיי פישבך
ספר דוד 8
פוסטר ההצגה

יום ראשון, 28 בפברואר 2016

כשהקיסר היה אלוהי - ג'ולי אוטוסקה



'כשהקיסר היה אלוהי' הוא סיפור משפחתה של הסופרת ג'ולי אוטוסקה, המביא את סיפורה של משפחה יפנית-אמריקאית מזוויות שונות (האם, הילדים ואב המשפחה) לאורך תקופה של מספר שנים. תקופה שתחילתה בתקופת מלחמת העולם השנייה ב-1942. משפחה יפנית שחיה בארצות הברית כבר שנים רבות ורואה את עצמה אמריקאית לכל דבר. ופתאום, מיד אחרי ההפצצה על פרל-הרבור, מגלה שהיא יחד עם אלפי יפנים אחרים שהם נחשבים לאויבים ומסוכנים. מנקודה זו חייהם משתנים ומתהפכים עליהם לתמיד. אב המשפחה נלקח לחקירה באישון הלילה כשכל אשר עליו זה חלוק ונעלי בית. שאר המשפחה מקבלת הוראה לארוז חפצים חיוניים והם נלקחים למחנה מרוחק.
החיים במחנה במשך שנים (מעל לשלוש שנים) אינם קלים. עם סיום המלחמה, והשיבה הביתה החיים קשים שבעתיים. הם מגלים שאף אחד לא חיכה להם בזרועות פתוחות וגעגועים אלא להיפך ממשיכים להתייחס אליהם בשנאה וחשדנות.
הספר, דק בעוביו ועדין בתאוריו אבל יחד עם זאת לא קל לקריאה. הלב עצוב וכואב, איך אנשים מוסתים כל כך בקלות וגורמים לעוולות לאחרים על לא עוול בכפם, שכל פשעם היה שהם שייכים לדת או לאום מסוים. נשמע מוכר?
מומלץ.

כשהקיסר היה אלוהי, מאת: ג'ולי אוטוסקה
When the Emperor was Divine – Julie Otsuka
תרגמה מאנגלית: רחל פן
הוצאה: פן ומשכל
שנת הוצאה: 2015

מס' עמודים: 128

הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל - תמר בראון אלקלס

  'הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל' הוא סיפור מסעו של פסנתר, מדנציג וגלגוליו במקומות שונים בארץ. הסיפור מסופר דרך עיניו של הפסנתר.   ב...